סדר בארון
אנשים נורמלים נוהגים לסדר את הארון פעמיים בשנה, בכל פעם שמתחלפות עונות. מפשפשים ומוציאים את כל הבגדים הישנים, מודדים את הבגדים שנהיו קטנים (או גדולים?) עליהם ומחליטים מי עובר לשלב הבא ונשאר עונה נוספת בארון ומי מודח לצמיתות. את כל הפרוצדורה מסיימים בד”כ בשקית זבל ענקית של בגדים (אם לא יותר) שנותנים לאחות/ חברה/ בתדודה/ תורמים לעניים/ זורקים לפח. בתור אספנית כפייתית, יוצא גם לי לסדר את הארון פעמיים בשנה (לפעמים קצת יותר), אך בניגוד לאנשים נורמליים, במקרה הטוב אפשר לספור את כמות הפריטים שאני נפטרת מהם על יד אחת. ככה זה. בכל פריט אני רואה פוטנציאל גלום, וכל בגד יקר לליבי, גם אם לא לבשתי אותו כבר יותר משנה. ולא בכדי, כבר קרה לי שהשארתי בארון פריטים שהייתי יכולה כבר להעיף מזמן, ופתאום גיליתי אותם מחדש וכל כך שמחתי שלא העפתי…
את כל הבגדים שלא צריכים בבית אנחנו אוספים בשקיות, שמצטברות ונערמות, עד שלאמא שלי נמאס והיא מבקשת ממני ומאחיותיי לעבור על הבגדים כי היא רוצה להיפטר מהשקיות. המאורע החגיגי קרה אתמול בצהריים, שעה ששלושת האחיות לבית סדן נפגשו והחלו מודדות את מיטב הבגדים הלא רצויים מהארונות. באורח פלא, מצאתי עצמי מנכסת שקית שלמה של בגדים, בניהם גופיות שנהיו קצרות, סווטשירטים שאחותי מאסה בהם, וג’ינסים שהגזרה שלהם כבר לא לטעמי. אוצר גלום!!
כבר כמה שבועות שאני מחפשת ג’ינס קצר. לא קצר מדיי, ולא שלושה רבעים. חיפשתי בשווקים ובחנויות יד שניה ג’ינסים ישנים וזולים כדי לגזור ולהכין מכנס, אך כל ג’ינס שמדדתי היה מונח עליי כמו שק ולא בגובה שרציתי. כמעט והתייאשתי. ואז, אתמול בצהריים לפתע הגיעה הגאולה- בין ערימות הבגדים מצאתי ג’ינס שמתאים למידתי והחלטתי שהוא הולך להיות הג’ינס הקצר שלי.
גזרתי את הג’ינס קצת יותר מהאורך הרצוי והחלטתי לקפל את הקצוות שלו, מפני שג’ינס שאינו מספיק עבה מאבד את הגזרה שלו כשגוזרים אותו, והוא הרבה יותר יפה אם מקפלים לו את השוליים.
א. לא לזרוק, לא לזרוק ולא לזרוק!!!
ב. אם לבגד יש דוגמה מעניינת או פוטנציאל להפוך למשהו אחר (לדוג’ תיק, חצאית, סטרפלס וכו’) לשמור ולהכין.
ג. אפשר למכור לחנויות יד שנייה, ולקבל זיכוי לקנייה בחנות (אנחנו חלק גדול מהבגדים מוכרות לחנות יד שנייה בגדרה, שבה מה שלא נמכר אחרי חודש נתרם).
ד. אם אין כוח להסתבך עם מכירה או שהדברים ממש מרופטים וחנויות לא ירצו לקנות, אפשר ללכת לשכונת עוני ולשים את השקיות לא בתוך הפח אלא ליד או מעל. תהיו בטוחים שייקחו את זה.
תעשו טובה ואל תזרקו את הבגדים הישנים, אנשים אחרים יכולים לעשות בזה שימוש חוזר (כמובן שזה הרבה יותר ירוק וידידותי לסביבה…)
אפשר חשבון?
ג’ינס שקוצר = 0 ש”ח
חולצה שקטנה על אחותי = 0 ש”ח
עגיל נוצה שהיה של אחותי הפך לנוצה קלועה בשיער = 0 ש”ח
ממש דה ז’ה וו יש לי עכשיו.
בידיוק אותה סיטואציה קרתה לי לפני כמה שבועות וגם אני מתקשה להפרד מפריטים עם ערך סנטימנטלי ואפילו כאלה בלי. איזה כיף שיש מכונת תפירה שיכולה לקצר מכנסיים, להצר שמלות או להפוך חולצות ישנות לתיקים וארנקים. 🙂
(והשיער שלך מהמם!!!)
איזה קטע.. גם אני קיצרתי מכנסי ג’ינס לפני כשבועיים. זה פשוט נראה הדבר הכי הגיוני לעשות בחום האימים הזה.
אני גם מזדהה עם הקושי להיפרד מבגדים, אם כי בסדר האחרון שעשיתי החלטתי לעשות ניקוי רציני. חלק מהפריטים נמסרו לבית חם יותר וחלק שני עוד מחכה לתוכניות הגדולות שיש לי לגביו. וזה בוודאי לא אומר לזרוק!
אני הכי אוהבת לעשות החלפות עם אחותי גם. לפני כמה חודשים אמא שלי כינסה את שתינו לארון שיש אצלה בבית ששם אנחנו דוחפות את כל הבגדים שאנחנו כבר לא לובשות אבל לא רוצות לזרוק, והכריחה אותנו לעשות סדר. יצא מזה הרבה “שופינג”!
יצא לך אחלה ג’ינס קצר 🙂
כשאת צודקת את צודקת. עם כמה שאני נגד לאגור ובכלל לא בעד מציאות בארון, לפעמים יש פריטים כל כך אהובים שפשוט חבל להיפרד מהם ולא לעשות איתם משהו נחמד. אני אוהבת להפוך גופיות לשמלות לאחייניות המקסימות שלי… ובאמת לתרום זאת האופציה הכי שפויה, אצלנו במרתף ההייטק יש כלוב לאיסוף תרומות וזה פתרון מעולה. ממש חבל לי שאין בכל שכונה דבר כזה.
אגב, תתחדשי, יצא פצצה!
אני לחלוטין לא יכולה להיפרד מבגדים.
ועוד אחרי שאמא שלי זרקה/תרמה את רוב בגדי ילדותה..
בבלוג שלי כל הזמן מככב שורט לבן שהיה פעם ג’ינס ארוך. הוא שווה כ”כ כקצר (: