אמנם עבר חודש מאז שהייתי שם עם המשפחה, אז עוד היה חמים יחסית (על מי אני עובדת, אפשר לחשוב שפה כבר חורף…).  מסתבר שמלטה היא אי ליד איטליה- תודו שלא ידעתם את זה, ושהתבשיל הלאומי שלה הוא ארנבות (פוי). חוץ מזה היא בגודל של חמישית גוש דן בערך, ועיר הבירה שלה כל כך קטנה שהקפתי אותה בשלוש שעות. למעשה כמות התושבים בה דיי דומה לכמות התושבים בתל אביב. הייתם מאמינים שיש מקום יותר קטן מהארץ הקטנטונת שלנו?

אז מה יש שם בעצם? ים נפלא ונופים נהדרים. מקומות הבילוי לא הלהיבו אותי במיוחד, אולי אם הייתי בת 17 הייתי נהנית יותר, כי זהו קהל היעד העיקרי. חוץ מזה שאוירה כזו סליזית של ילדים תיירים שיכורים לא חוויתי מאז איה נאפה בסוף כיתה י”ב. הזדקנתי. באשר לחנויות יד שנייה- המצב לא מזהיר, בעיר הבירה מצאתי חנות אחת בלבד- מעוצבת להפליא, אך המחירים היו בשמיים. חוץ מזה רשתות גדולות יש שם למכביר, ורוב הקניות שלי הסתכמו בהן.

אני לובשת שמלה שנקנתה בחנות יד שנייה בגדרה, ונראה כי נעשתה בעבודת יד (עכשיו כשהתחלתי ללמוד תפירה אני יודעת להעריך כמה עבודה דרושה בשביל לתפור שמלה כזו!). השמלה קצת גדולה עליי וחסרת צורה והחגורה מסדרת אותה לגמרי. קבלו טיפ: חגורת מותן יכולה לשדרג כמעט כל שק לבגד לביש.

סיכת הפפיון נקנתה בחנות פיצ’יפקעס במלטה בגרושים

הנעליים נקנו במלטה בחנות  new look בה מצאתי איזור שלם של נעליים יפייפיות במחירים מצחיקים, זה אחד הזוגות ואחריו ניתן לראות את שאר השלל מהחנות הזו (שלושת הזוגות האמצעיים):

ואיך אפשר בלי קצת נופים:  

עוד משהו מעניין על מלטה- היא קיבלה עצמאות מבריטניה רק בשנת 1964, אך מאז נראה כאילו קפאה על שמריה. תראו את האוטובוסים שלה שנראה כאילו נלקחו ממופע שנות השבעים. ברוב האוטובוסים אין דלת, וטוב שכך- כי לא שמעו שם על מיזוג אויר:

וזה הפעמון של האוטובוס למקרה שתהיתם, ממנו יוצאים שני חוטים שמתוחים לאורך הגג של האוטובוס ומי שרוצה לצלצל פשוט מושך בהם…

אפשר חשבון?

שמלה – 30 ש”ח / חנות יד שנייה בגדרה

נעליים – 13 יורו (65 ש”ח) / new look במלטה

סיכת פפיון – 1.5 יורו (7.5 ש”ח) / חנות פיצ’יפקעס במלטה

שרשרת – שקלים בודדים/ דוכן באמסטרדם

חגורה – שייכת לחצאית אחרת

Comments