“;” alt=””>

השיר המקסים הזה מתנגן לי בראש יחד עם כל הדיסק (שנקרא גם כן lets get out of this country) של קמרה אבסקורה ממנו הוא לקוח. דיסק כזה כייפי לא שמעתי כבר הרבה זמן, והוא יחד עם דברים כיפיים נוספים מעבירים לי את הזמן בבית בנעימים בציפייה לטיסה ההולכת וקרבה.

הזמן הזה בבית מאפשר לי לחזור לדברים שלא עשיתי הרבה זמן כמו לתפור ולקרוא ספרים (כבר הספקתי לגמוע שלושה ספרים של פול אוסטר והיד עוד נטויה). והזמן הפנוי מאפשר לי להתעסק גם בדברים הפחות חשובים בחיים (כמו להתמכר ל it girl בפייסבוק) וללמוד להעריך דברים שלא הערכתי לפני כן כמו טלוויזיה. אני רצינית לגמרי.

יש לי וידוי- טלוויזיה מעולם לא דיברה אליי יותר מדיי, ומרגע שהתחלתי להיות עסוקה בתיכון גם הפסקתי לראות אותה, למעשה עד עכשיו פחות או יותר. התנתקות חד-צדדית שנמשכה כשבע שנים. ההחלטה נבעה מכך שהרגשתי שהטלוויזיה יותר לוקחת מאשר נותנת, היא הופכת את הצופים בה לפאסיביים ומנוונת אותם. אחרי ערב מול הטלוויזיה הייתי מרגישה מרוקנת, כאילו לקחתי פיסה מחיי ופשוט זרקתי אותה לפח. פשוט העדפתי להתעסק בזמן הפנוי שלי בדברים אחרים ובהחלט לא היה לי משעמם. עד עכשיו.

ההפתעה הייתה רבה לגלות שבמהלך תקופת הנתק מעמדי כצופה שודרג. הקדמה הטכנולוגית (נפלאות ה-VOD) הביאו אותי כצופה למקום חדש- הטלוויזיה היא לא עוד קבוצת ערוצים שמשדרים בכל רגע נתון זיבולים יותר ופחות מעניינים, אלא היא האמצעי לראות את מה שאני בוחרת. אני כבר לא נתונה לחסדי הערוצים השונים כדי להעביר שעה בכיף והיא כבר לא שולטת בי כצופה ומחייבת אותי להסתנכרן על פי התוכניות שלה- אלא אני שולטת בה. במעמדי המחודש כמלכת הטלוויזיה אני רואה רק את הדברים האיכותיים והמעניינים שבא לי לראות. ובא לי לראות מד-מן. כל יום, כל היום.

 “לא ראיתי את שלגיה עד גיל ארבעים וחמש כשהלכתי עם רומן פולנסקי להקרנה של הסרט בלינקולן סנטר. כנראה טוב שחיכיתי, כי אם זה היה אחרת בטוח שזה לא היה מרגש כל כך. מכאן עלה במוחי רעיון, שבמקום לספר לילדים בשלב מוקדם כל כך על המכניקה של הסקס וכל השטויות האלה אולי עדיף לגלות להם את הפרטים, בהפתעה ובהתרגשות גדולה, רק בגיל ארבעים. תוכל אז ללכת ברחוב עם חבר שבדיוק מלאו לו ארבעים, לחשוף בפניו את סיפור הציפורים והדבורים, לחכות שהלם ההכרה הראשוני ישכך ושכל ענייני המה-הולך-לאן יתבהרו, ואז להסביר בסבלנות את כל השאר. ככה, לפתע בגיל ארבעים, החיים יקבלו משמעות חדשה. היום כשהחיים נעשים ארוכים יותר, כדאי שגם הילדות תמשך הרבה יותר זמן.” אנדי וורהול  

ולסיום אני מזכירה לכל הדרומים (וגם למי שלא דרומי שווה לנסות להגיע) ב-21.2 אני עורכת מכירת יד שנייה בעשן הזמן בבאר שבע בין השעות 12:00-19:00. “מחיר” הכניסה למכירה הוא שקית בגדים, וכל הפריטים במכירה יעלו חמישה שקלים. בקרוב יהיה פוסטר ועדכונים נוספים. שבת שלום!

אפשר חשבון ? check please

שמלה – 40 ש”ח / “רק שנייה” גדרה

Dress – 40 NIS / 2nd hand shop in Gadera

מעיל – 50 ש”ח / החנות של אסתר בגבעתיים

Coat – 50 NIS / Ester’s 2nd hand shop in Givataim

גרביונים – 15 ש”ח / ZOYA אלנבי

Tights- 15 NIS / ZOYA – Alenbi street

נעליים – 20 יורו / חנות בפריז

Shoes – 20€ / Paris

שרשרת – 10 ש”ח, תליון ישן / אמסטרדם

Necklace– 10 NIS / Amsterdam

סרט לשיער – 20 ש”ח לזוג / דיווה

Hairband– 20 NIS for a pair / Diva

Comments