אני כבר שבוע בחו"ל, ולמען האמת מרגיש כמו הרבה יותר. כל יום מלא בחוויות יותר מקודמו, ובסוף היום נראה כאילו מה שקרה בבוקר היה בכלל שלשום. הטיול שלנו הוא ספונטני כמעט לחלוטין. אין מסלול מאורגן ויש כוונה להגיע ללמקומות שונים במהלכו. למעשה מלבד פסטיבל בספרד שהזמנו אליו כרטיסים כל השאר נתון לשינויי, וזה חלק מהכיף.

כל החיים טיילתי במקומות שונים באירופה עם המשפחה או חברים. אז למה בחרתי בכל זאת לטייל באירופה ולא בכל מקום אחר בעולם? מפני שבטיול הזה זה אחרת. כל החיים חוותי את אירופה כתיירת. הלכתי למקומות שתיירים הולכים אליהם וחוויתי את העיר כמבקרת שמגיעה לראות אטרקציות ולסמן וי. עכשיו זה אחרת מפני שהדגש בטיול הזה הוא לחוות את המקומות דרך האנשים. אני אנסה להסביר את זה בפשטות: אם הייתי תיירת בתל אביב סביר להניח שהייתי יוצאת לשתות בירה במייקס פלייס ומשם ממשיכה לאיזה בר באלנבי וחזרה למלון בבן יהודה. זה לא נקרא לחוות את תל אביב. יש מקומות הרבה יותר שווים לחוות את חיי הלילה של תל אביב מאלו, אבל הם לא כתובים בספרי המטיילים, ורק אם הייתי מכירה מישהו מקומי הוא היה מספר לי עליהם…

כבר מספר שנים שאלמוג ואני חברים באתר couch surfing, אשר מהווה רשת חברתית לאירוח אנשים בחינם בכל רחבי העולם. אני מאוד מתחברת לרעיון הזה, ואני חושבת שזו הדרך הטובה ביותר לטייל. בדיוק כך חווים את המקומות אליהם מגיעים מנקודת המבט של המארח ולא כתייר. יצא לנו לארח בתל אביב מספר אנשים, ותמיד החוויה הייתה נהדרת. כשתכננו את הטיול הארוך שלנו לאירופה ידענו שנצטרך להיות חסכנים בכסף, כי אירופה מ-א-ו-ד יקרה, ובכן- קאוצ’סרפינג עוזר גם בתחום הזה…

במשך שבועיים לפני הטיסה שלחנו הודעות לאנשים דרך האתר וניסינו למצוא ספה באמסטרדם, אך לא הצלחנו להשיג אחת עד יומיים לפני הטיסה. החלטנו להזמין חדר באכסנייה ללילה הראשון ומשם להסתדר, ואכן כך עשינו. האכסנייה הייתה דיי מגעילה וגם מרוחקת מהכל, וידענו שבבוקר אנחנו יוצאים ממנה ולא חוזרים. גילינו שקיימת קבוצה של couch surfing אמסטרדם, ודרכה מצאנו את Talia. זהו מקום ספק מרכז לתרבות איטלקית ספק מסעדה, ויותר מהכל זה נראה כמו בית עם סלון שבו מטיילים וקאווצ’סרפרים יכולים לנוח, להשתמש באינטרנט בחינם, להשאיר את התיקים שלהם שם ולצאת לטייל ואף לאכול או לשתות קפה במחירים זולים במיוחד. כשדיברנו עם בעל המקום, שנראה סטודנט צעיר ושאלנו אותו מה עומד מאחורי הרעיון הזה הוא פשוט ענה "רציתי לפתוח מקום לתרבות איטלקית עם קצת אוכל איטלקי וקפה טוב, וחשבתי על זה שאני בכל מקרה שוכר מקום אז למה לא לעזור למטיילים ולאפשר להם להשאיר את הציוד שלהם פה בחינם? ובכל מקרה יש לי חיבור לאינטרנט, אז למה לא לא לאפשר גישה חופשית למי שמטייל במקום שישלם הון על חיבור של 15 דק’ לאינטרנט…"

השארנו את התיקים (הכבדים מאוד יש לציין) ויצאנו לטייל בעיר.

בערב חזרנו ל – talia שם התקיימה פגישת קאווצ’סרפרים שהמשיכה בבר מעבר לפינה. בפגישה קיבלנו מדבקות כמו בכיתה א’ עם השם שלנו, מהיכן מגיעים והסטטוס. מכיוון שעוד לא מצאנו מקום לישון לאותו לילה הגענו לשם עם התיקים הגדולים והסטטוס looking for a couch. מהר מאוד התחלנו לדבר עם אנשים ומצאנו ספה אצל אורסטו ואולה, זוג חמוד שרק עברו לאמסטרדם לא מזמן מסקוטלנד. קיבלנו הצעות נוספות לספה, אך זה כבר לא היה רלוונטי…

אורסטו ואולה המארחים שלנו

למחרת קפצנו לסופר והרוח המטורפת הוכיחה לנו שהמטריות כיס מהארץ לא שוות כלום באירופה. קנינו מצרכים ובישלנו להם שקשוקה! נפרדנו לשלום ויצאנו לדרך עם התיקים על הגב, שבשלב הזה כבר הבנו שאין שום סיכוי להמשיך איתם ככה ואנחנו חייבים לצמצם את משקלם.

נסענו לספה הבאה שלנו, בכפר Wassenaar ליד העיר Leiden אצל סטפני. סטפני הציעה לנו ספה עוד כשהיינו בארץ וחיפשנו ספות, אך מכיוון שהיא גרה מחוץ לאמסטרדם החלטנו להתארח אצלה אחרי יומיים באמסטרדם. סטפני היא בחורה מאוד קטנה, ויש לה מספר מגבלות גופניות. היא לרוב בכיסא גלגלים אך היא מנהלת אורח חיים כמעט רגיל לחלוטין. יש לה דירה משלה מונגשת ומותאמת לה, ורכב בו היא נוהגת. היא אירחה אותנו יחד עם הידיד שלה ניולס, איתו היא מטיילת הרבה. סטפני ארחה אותנו בחום ודאגה לכל מה שאנחנו צריכים, ואף הובילה אותנו למשרד הדואר לשלוח חבילה במשקל 10 ק"ג של בגדים ודברים שהבאנו מהארץ. על הטיפשות שלנו שילמנו 65 אירו משלוח.

למחרת סטפני לקחה אותנו באוטו שלה לטיול בהאג, הסתובבנו בשוק (שם גם היינו בשוק וקנינו מצרכים לארוחת ערב סינית שבלשנו באותו ערב) ובכל מיני מקומות בניהם בבניין הפרלמנט ובעיריה.

בישלנו סיני אז הבצל בווק החליט לעשות פרצוף של סיני!

במהלך ארוחת הערב סטפני סיפרה לנו שהיא וניולס טסים לטייל במלזיה, והטיסה שלהם יוצאת ביום שבת מפריז. הם חשבו לנסוע לפריז באוטובוס מהאג, והם אף הזמינו אליו כרטיסים כמה חודשים מראש (מה שהפך את הכרטיסים למאוד זולים) אך בסוף ההורים של סטפני אמרו לה שהם יסיעו אותם לפריז בשבת. מה שהשאיר אותם עם זוג כרטיסים מיותר מהאג לפריז.פתאום המסלול שלנו קיבל תפנית וקנינו אותם מהם במחיר המקורי- 15 אירו לכרטיס.

למחרת סטפני לקחה אותנו לליידן, והסתובבנו בסמטאות הציוריות של העיר ובאוניברסיטה, וכשהיה כבר קר מדיי נכנסנו לבית קפה ושתינו שוקו חם, שנהיה המשקה של הטיול…

אחרי השוקו נפרדנו מסטפני ומניולס, לקחנו את הבית על הגב והמשכנו ליעד הבא שלנו…

Comments