כשהייתי בת חמש או שש הוריי לקחו אותי ללמוד שחיה בבריכה של מלון נאות מדבר בבאר שבע, שהייתה ממש מול דירתנו. אני לא זוכרת הרבה מהבריכה, מין זיכרון ילדות מעומעם בטעם ארטיק וריח כלור. בשיעורים צ’רלי המציל לימד אותי לשחות, אך רק עם הראש מעל המים, ומאז לפחות שנה שלמה פחדתי להכניס את הראש לתוך המים ושחיתי כמו כלב קטן.

בהמשך עזבנו את הדירה בבאר שבע ועברנו לישוב, שם לקחתי שיעורי שחיה ולמדתי לשחות באמת, עם הראש במים. הפחד מהמים נעלם יחד עם שאר החרדות שהיו לי בגן. עם השנים הבריכה והמלון נסגרו, ולאחרונה נבנה במקומם הגרנד קניון החדש והעצום.

אני זוכרת כילדה בבאר שבע (בתקופה בה היה רק קניון אחד) את החוויה המיוחדת והחגיגית שבהליכה לקניון, את התרגשות שבהליכה לסרט, או בקניה של בגד חדש לקראת החג. מאז אותה תקופה בתחילת שנות התשעים באר שבע שינתה את פניה, וכך גם מושג הקניון. בעשור וחצי האחרונים באר שבע התמלאה במרכזי קניות, כל אחד מהם מתיימר להתעלות על קודמיו בגודלו ובהיצע החנויות שלו. כל מרכז קניות חדש והייפי מרוקן קצת יותר את המרכזים הקודמים, שגוועים לאיטם.

מיד עולות השאלות האם יש צורך בכל כך הרבה חנויות? האם יש כל כך הרבה קונים בבאר שבע להצדיק תשעה קניונים ומרכזי קניות? האם על ידי בניית מרכזי קניות וקניונים מצליחים לשנות את התודעה של הציבור ולשכנע אותם שקניות זה הבילוי האולטימטיבי? אולי יש פה סמל לתהליך שעובר פני החברה הצרכנית כיום – הריסת בריכת שחייה בלב המדבר שהינה מעוזה של תרבות הספורט והפנאי, מים חיים בנוף המדברי, והחלפתה בקניון הגדול ביותר במזרח התיכון, מפלצת ענקית ממוזגת שמתיימרת לשים את כל מה שהאדם צריך כדי לבלות תוך הוצאה מתמדת של כסף תחת קורת גג אחת.

מה שעצוב בעיניי זה שתרבות הקניונים הזאת דורסת עסקים קטנים, תוך שכפול רשתות גדולות. לדעתי חשיבה מקיימת הרבה יותר הייתה יכולה להיות יצירה של מרכז קניות לעסקים קטנים מקומיים בניהם אמנים ויצרנים מקומיים. צעד זה ידגיש את הייחוד של העיר ויעלה את קרנן של היצירה המקומית והחנויות הקטנות שהן לא חלק ממערך שיווק ארצי ועולמי. חנויות אלה הן הראשונות להירמס תחת רגלן הגדולה של רשתות עם גב כלכלי חזק. חנויות נישה ותוצרת מקומית אלה רוצות להביא לקהל הקונים משהו חדשני ושונה, והן נדחקו לנבכי העיר העתיקה ונלחמות מלחחת הישרדות יומיומית יחד עם הסנדלרים, התופרות וחנויות הצמר שאבד עליהן הכלח. חבל לי שפותחים לפוקס סניף נוסף על הארבעה שכבר קיימים במקום לפתוח יותר חנויות שונות ומיוחדות בנוף העירוני כמו שהייתה Pipes ולא הצליחה לשרוד יותר משנתיים. מר רוביק דנילוביץ’, לטיפולך המסור אודה!

ולמרות האמור למעלה לא הכל שלילי- הסיבה שבגללה הגעתי לקניון מלכתחילה הייתה ההשקה של חנות H&M בגרנד קניון. זהו הסניף הראשון שנפתח בבאר שבע וההתרגשות הייתה רבה.

הפעם הראשונה ששמעתי על H&M הייתה במסיבה לפני שבע שנים בערך, כשראיתי בחורה לובשת שמלת סרפן מהממת ולתומי שאלתי אותה מהיכן השמלה. היא ענתה במבטא צפוני “H&M”, וכששאלתי מה זה H&M היא הסתכלה עליי במבט מזלזל, סיננה מבין שיניה “חו”ל כאילו” והלכה.

מאז זרמו הרבה מים (וכסף) בנהר ביני ובין H&M, וגם יחסי לרשת השתנה והתעצב. הוא התחיל מהערצה עיוורת וכמיהה להגיע לחנות שבה נמכר אותו הסרפן (שבסוף בכלל לא ישב עליי יפה, הו מרפי). הסינוור שתקף אותי עם כניסתי הראשונה לחנות, על מגוון קומותיה ומחלקותיה בפריז.

מאז חובת ביקור בכל מעוז H&M שנקרה בדרכי, שגרמה לשעות של שיטוטים בחנויות בכל חופשה בחו”ל (לדאבונה של אמא), ומדידת כמות בגדים שלא הייתה מביישת חנות קטנה על שינקין (ולבסוף בצער רב השארת רובם בחנות).

השילוב של קולקציות המשלבות טרנדים חמים, בגדים יומיומיים לצד בגדים חגיגיים ומבחר פריטים כל כך גדול במחירים שפויים קנה אותי, במיוחד לאור העובדה שללבוש פריט מ-H&M היה יחסית ייחודי בנוף הישראלי (אולי ייחודי זה לא המילה, כי בסך הכל כולם קנו ב-H&M בחו”ל, אבל הסיכוי היה אפסי להיתקל במישהו ברחוב שלובש את אותה השמלה שלך).

הגעתה של H&M לארץ הייתה בתקופה שבה קצת שבעתי מקנייה ברשתות, משהו במחשבה שהמוני בחורות ילבשו בדיוק את מה שאני לובשת עוררה בי סלידה ולכן את רוב המלתחה שלי באותה תקופה קניתי בחנויות יד שנייה.

בכל זאת יצא לי לבקר פעם או פעמיים בחנות הדגל בעזריאלי (הרבה אחרי שההיסטריה של הפתיחה חלפה). הביקורים הללו כבר היו מתונים הרבה יותר, אני לא חושבת שבגלל שהמבחר של H&M השתנה או היה פחות אטרקטיבי, אלא מפני שלקנייה שלי נכנסו שיקולים נוספים שלא היו לי לפני כן כמו “מה הסיכוי שאראה את אותו פריט על בחורה ברחוב”, כמה הפריט על-זמני וילווה אותי תקופה ממושכת או מידת “קורבנות האופנה” (כמה לקחו את הטרנד הנ”ל רחוק מדיי והוא חרוש עד דק).

כיום אני חושבת ש-H&M היא חנות שמספקת אופציה טובה להישאר מעודכנים אופנתית למגוון רחב של נשים וגברים במחירים שווים לכל כיס, ולכן היא פתרון קל למי שרוצה לעקוב אחרי צו השעה ולחדש את מלתחתו לפי האופנה המתחלפת. התחלופה הגבוהה של העונות יוצרת כל מספר חודשים סיילים שווים, בהם נמכרים הבגדים בהנחות משמעותיות (כפי שחוויתי על בשרי בחו”ל, בארץ עוד לא יצא לי להיות בסייל ברשת).

מה שכן, ואת זה צריך לקחת בחשבון- הטרנדים משתנים כמעט כל עונה, ולכן הפריטים המזוהים עימם יכולים להיות פאסה כבר בשנה הבאה… בגדיי בייסיק לעומת זאת עובדים תמיד ולכן אני אוהבת לקנות אותם כך שילוו אותי כמה עונות, כמו גם פריטים שקשה למצוא ביד שניה בגזרה טובה (למשל מכנסיים או ג’קטים).

החנות הבאר שבעית אכן גדולה ופרוסה על שתי קומות, היא דיי דומה לשאר הסניפים של הרשת ומחזיקה בעיקר בגדי קז’ואל וערב רך (את מחלקת הנסיכות חסכו מהחנות הדרומית לאכזבתי, דווקא ממש התחשק לי למדוד איזו שמלה כזו). החלטתי להיות פרקטית בקנייה שלי ולקנות משהו שאני צריכה ולא משהו שאני רק רוצה. אחרי שהנסיכה החדשה בבית (שבקרוב מאוד תכירו) קרעה לי טייץ אחד החלטתי להתחדש בשני טייצים, שיהיו לי שימושיים גם בעונות הבאות.

להשקה לבשתי מיקס של ישן וחדש: שמלה שנקנתה בשקל בשוק הפשפשים, מצבה היה נוראי והיא עברה סשן שיפוץ הכולל תפירת תפרים שנפרמו והוספת גומי במותן. לה הוספתי סנדלים של מליסה שהוזמנו מהאתר style river לפני מספר חודשים, שרשרת שקיבלתי במתנה, משקפי שמש וינטג’ מעץ המשקפיים וצמידים מאסוס ומלולילופ.

אפשר חשבון ? Check please

שמלה – 1 ש”ח / שוק הפשפשים, יפו

Dress – 1 NIS / flea market, Jaffa

סנדלים– 89 ש”ח / MEL by Melissa, Style river

Marula sandals – 89 NIS / MEL by Melissa, Style river

משקפי שמש – 40 ש”ח / וינטג’ עץ המשקפיים

Sun glasses – 40 NIS / vintage

שרשרת – מתנה

Necklace – gift

טבעת – 3£/ H&M לונדון

Heart shaped ring – 3£/ H&M London

צמיד ניטים – 20 ש”ח / לולילופ

Studs bracelet – 20 NIS  / loliloop design

צמידים – 1£ כל אחד / ASOS (סט של 8)

Bracelets – 1£ each / ASOS

Comments