!i want to ride my bicycle
תגידו שלום לאופניים החדשות שלי!
למען הדיוק הן לא בדיוק חדשות (הן אפילו דיי ישנות…) והן היו של אמא שלי כשהיא הייתה רווקה צעירה בבאר שבע. היא קנתה אותן כמעט חדשות ורכבה עליהן שנים עד שנולדתי (אפילו בבוקר הלידה היא עוד רכבה עליהן). כשנולדתי החליטו הוריי לקנות מכונית נורמלית, ואז כבר הפסיקה אימי לרכב עליהן. האופניים שכבו בבית שלי מעל עשרים שנה כאבן שאין לה הופכין, עד עכשיו. לרגל השחרור שלי מהצבא והמעבר לעיר הגדולה החלטתי שאני חייבת להשיג זוג אופניים. שני הדברים שהכי חשובים באופניים הם: 1. “רמה” נמוכה (כדי שאפשר יהיה לרכב עליהן עם שמלה או חצאית) 2. סל (כדי שיהיה איפה לשים את התיק). אז דחפתי את האופניים לאוטו בדרך לתל אביב סיטי. הכנסתי את האופניים המקולקלים לתיקון, ותוך שעה הן היו כמו חדשות, והכי חשוב- עם סל. כפי שאתם רואים, יד שנייה זה לא רק בגדים, זו דרך חיים.
אפשר חשבון?
שמלה – 12.5 יורו / wini (חנות יד שנייה באמסטרדם)
סיכה – 1 ש”ח / חנות הכל בשקל על קינג ג’ורג’
נעליים – ישנות של אחותי
אופניים – 200 ש”ח (תיקון + סל + מנעול) / שד’ ירושלים ביפו
איזה כיף זה אופניים. אני ממש אוהבת לרכב אבל כמעט לא יוצא לי, בטח לא כאמצעי תחבורה כי בחיפה זה קצת בעייתי. אני מנסה לחשוב על לרדת לדאונטאון לסידורים ואז לדווש חזרה במעלה ההר… אאוץ’. משהו כמו שיעור ספינינג כפול 4.
אבל זה אחלה דבר. כיף למדוושים התל אביביים!
את נראית ממש חמוד – נערת סבנטיז שכזאת, השמלה הזו מזכירה לי תמונה של אמא שלי כשהיא היתה בהריון איתי, היתה לה שמלה ממש דומה 🙂
איכשהו אני רואה הרבה נעלים שהיו פעם של אחותך 🙂
תתחדשי, הן מקסימות!
גם תל אביב וגם אופניים!איזה כיף לך וכל הדברים המגניבים עוד לפנייך. המראה שלך כל כך מתאים לשמלה הזאת ואני כמוך, מאמינה שוינטא’ג זו דרך חיים.
בהצלחה במציאת עבודה!
קול בייק. אני בדיוק בתקופת הרהורים סביב שלי (שוקלת לפנות לאנשים בעיר שהבנתי שהם אשכרה בונים בעצמם את הזוגות שלהם. סוג של יד שנייה, רק ההפך).
דר – אני מנצלת את האופניים האלה בלי סוף. זה חוסך כל כך הרבה כסף כשכבר לא חיילים… נראה לי שבחיפה זה פחות יעבוד- אולי רק בירידות.
תודה!
Na’ama-Chan – מה לעשות שאחותי משנה מידה וטעם כל שני וחמישי… זה אחד היתרונות באחיות לא?
שרה – תודה רבה 🙂
ספי – איזה כיף שאת אומרת את זה… אני כבר מחכה! החיים רק מתחילים עכשיו. ד”א כבר מצאתי עבודה (לא בדיוק מה שרציתי, אבל עבודה זו עבודה!)
מיכל♥ג’וש – לא שמעתי על כאלה, אבל זה נשמע מעניין. אני מדמיינת את זה כאופניי תלאים שכאלה, כל חלק בצבע וצורה שונים חחח. בהצלחה עם זה!