תצוגת בוגרים ויצ"ו חיפה
כשהוזמנתי לתצוגת האופנה של ויצ”ו חיפה התלבטתי אם ללכת או לא. מעולם לא הייתי בתצוגת אופנה לפני כן, ובעצם אין לי כל ידע או הכשרה לשפוט מה טוב יותר ומה פחות. ככל הנראה גם לא הייתי מגיעה לתצוגה אלמלא במייל התבקשתי לאשר הגעה ואישרתי, אז כבר לא היה לי נעים לא להגיע. האמת היא שאני ממש לא מצטערת שהגעתי- ההפך הוא נכון. כל אחת ואחת מהקולקציות הציגה משהו שונה ומיוחד, והכי ריגש אותי לראות את הקולקציות המוגמרות ולקרוא על התהליך שממנו הן צמחו. זה הוסיף רובד נוסף שספק אם הייתי מבחינה בו ללא החוברת שהמארגנים הכינו לבלוגריות ולעיתונאים. ובכן, אינני מתיימרת להיות מקצועית, אך אביא פה טעימה מהקולקציות והפריטים שהכי אהבתי.
את הצילומים מהפרונט צלם הרצי שפירא, את הצילומים מהיציע צלמה מיראל דושנסקי (ובקישור תגיעו לפוסט שהיא כתבה על התצוגה). תודה!
סופרנובה / שירה מלול
זוהי קולקציה עדינה שעשויה מבדים שקופים עם נגיעות בגוונים של ורוד, סגול וכחול. הקולקציה בנויה על הרעיון של סופרנובה- תהליך מותו של כוכב, היוצר התפוצצות הכוכב בצבעים מרהיבים וכן יוצר חורים שחורים. אהבתי את המינימליזם שנוצר מהשימוש בבד השקוף, ועור הגוף שנתן רקע לצבעוניות.
הקוסם מארץ עוסאמה בן- לאדן / ערן ששון
הנושא של הקולקציה של ערן ששון הוא קונספירציות. מה שהדהים אותי בקולקציה הזו זה היכולת שלו להביא את הנושא לידי ביטוי בכל כך הרבה פרטים קטנים ולאתגר את הצופה, וזאת מבלי להיות קיטשי מדיי. ערן המציא קוספירצייה הטוענת כי בספר “הקוסם מארץ עוץ” יש רמזים החוזים את אירועי האחד עשר בספטמבר. הסממנים הברורים הם הדפסים של כתובות עם התאריך, צלליות של מגדלי התאומים, מגפיים של מכבי אש ודחליל שבמקום ראש יש לו מסיכה של עוסאמה בן-לאדן. כל אלה מנסים לתמוך בקונספירציה. מעבר לסממנים הברורים ישנם סממנים חבויים יותר- מכנס עם הדפס שמתעתע את הראייה שמדגיש את מוטיב התעתוע של הקונספירציה (בתמונה השלישית), שימוש בשכבות שמנסות להסתיר את מה שיש מתחת (סימלי לטיוח של הממסד והנסיון להסתיר את הקונספירציה). הכי אהבתי את העיצוב בתמונה האחרונה- מעיל כבאים עם חור שעליו מולבשת שרשרת עם מכסה עגול שקוף. האסוציאציות שעלו לי הן פתח ביוב (מנהרות תת קרקעיות, מחילות) וכן פתח של מכונת כביסה- שוב הכיבוס והטיוח של הממסד. באשר לכל מה שכתבתי- אני לא יודעת אם לכך התכוון המשורר, אבל בהחלט אהבתי שהוא הצליח לגרום לי לחשוב, ולא רק להסתכל על היופי שבקולקציה.
זיכרון העתיד / לוריה רנטה
את הקולקציה של לוריה רנטה אהבתי במיוחד. הרעיון של הקולקציה הוא זכרונות מהעבר של המעצבת ברוסיה כילדה, והפיכת הבגד המסורתי למודרני. הגזרות של הבגדים הכבדים ומסורבלים התעדנו והתעדכנו, הוספו בדי ג’ינס שעליהם מבוססים הבגדים ועם זאת הקולקציה נשארה נאמנה למקורות הרוסיים. כשראיתי את השמלה שבתמונה הראשונה נעתקה נשימתי- המטפחות הרוסיות היפייפיות קמו לתחייה והפכו לשמלה מרהיבה. בואו נגיד שלא הייתי מתנגדת לאחת כזו בארון שלי, בינתיים אני מתנחמת במטפחת.
עוד כמה פריטים שאהבתי מקולקציות שונות:
שמלה מדהימה מהקולקציה של יפעת גבאי- כל כולה עשויה מחבלים דקים שמסתיימים בתחתית השמלה ובשרוולים. הגזרה של השמלה מרהיבה, וללא ספק נעשתה בשמלה הזו מלאכת מחשבת.
מכנס סן- טרופז מהקולקציה של קטי שוטוב – לצערי הרב בתמונה לא רואים את המכנס בבירור, התחתית שלו בעלת הדפס של גלובוס- מהחומים הישנים, החלק האמצעי משופשף באקונומיקה ונותן הרגשה של עננים והחלק העליון נשאר כחול כהה. הייתי שמחה לפריט הזה בארון שלי (ולעוד כמה סנטימטרים כדי שלא אראה איתו גוצה).
שמלה סרוגה ועדינה מהקולקציה של שיר גלנץ – אהבתי את ה”קשקשים” הסרוגים שיוצרים את השמלה, ואת הצבעוניות הנאיבית שלה. זה הזכיר לי עבודות סריגה שנשים היו עושות בעבר ותולות לקישוט. אהבתי.
ולבסוף לא יכולתי שלא לשים לב לדמיון בין הבגד הזה מהקולקציה של הדר יערי לציורים של know hope:
השמלה הסרוגה הצעונית מדהימה!
היי נגה!
תודה רבה על העזרה בפרסום- המכירה הייתה מעולה וכיפית , חבל שלא באת..
אהבתי את הפוסט המושקע !!
מעין
השמלה של שיר גלנץ והשמלות של לוריה רנטה מדהימות!
אהבתי גם את שמלת החבלים.
כל הכבוד על ההרחבה וההשקעה.
אכן פוסט מושקע. איזה סוג של תיקים היו שם, אני מחפשת משהו שיקי לסתיו המתקרב אלינו…