איפה הייתי שלושה חודשים?
האמת היא שלא כל כך רחוק.
אני יכולה להגיד לכם שהייתה לי תקופה אינטנסיבית לאחרונה וזה לא יהיה שקר (התחלתי שני קורסים) אבל זו גם לא תהיה מלוא האמת. למעשה בתקופה האחרונה בה נעלמתי לזמן ממושך היו לי הרבה לבטים של "יחסינו לאן?" עם הבלוג. אני מאמינה שזה קורה מדי פעם למי שכותב לא כעבודה, במיוחד אם הוא כותב על חייו האישיים. פתאום היו לי מחשבות על כמה שבלוג זה דבר חשוף, ונתקפתי "פחד במה". כשפתחתי את הבלוג החלטתי שאני הולכת לעשות אותו מתוך כיף ואהבה ולא מתוך הכרח, ולכן אני שלמה עם כך שלא העליתי פוסטים כשלא התחשק לי. התנצלותי היא על כך שלא אמרתי מילה, פשוט עזבתי, שוב- מתוך חוסר ידיעה האם הבלוג ימשיך או ייסגר. אני חושבת שפרק הזמן הזה היה הכרחי עבורי כדי להבין שהבלוג חסר לי. אני לא מדברת בכלל על הפידבקים החיוביים והליטוף לאגו, אלא בעיקר כתיעוד. אני לא טיפוס שכותב יומנים, וניחנתי בזיכרון של נמלה ולכן אני שוכחת בקלות חוויות ומחשבות שעוברות עליי. אפשר להגיד שהבלוג הוא היומן שמעולם לא כתבתי. החוויות, המחשבות והתמונות בו נשארים חיים ולא פורחים לי מהזיכרון. אז נכון שהבלוג נפתח בראש ובראשונה כדי לתת השראה לאיך להתלבש בזול, אבל הוא גם עונה בצורה נפלאה על הפחד האנושי שלי מלאבד תקופות בחיים.
אני מודה לכל מי שנשאר, לכל מי שדאג ושאל. אני חוזרת, לפחות בינתיים.
נגה.
מגניב שחזרת 🙂
באמת טוב שחזרת!
איזה קורסים את עושה?
אני מסכימה איתך לגבי הקושי לכתוב על עצמך כשזה לא כעבודה. לפעמים נמאס לי להיות עסוקה בעצמי ולכתוב על מעללותי… בד”כ מה שמחזיר אותי לכתוב אחרי הפסקה זה התגובות של האנשים שאוהבים את הבלוג…
ספי- תודה! עכשיו רק נשאר לי להתעדכן בכל מה שהפסדתי…
נועה – אני עושה קורס אסטרונומיה באוניברסיטה הפתוחה וקורס תפירה במכללת 6B. תודה, טוב לחזור D:
דנה – אני מסכימה איתך בהחלט, וזה באמת כיף לשמוע שאנשים מתגעגעים לבלוג. נקווה שלא יהיו לנו יותר הפסקות!
“אנדר,
המנוולים האלה לא העבירו אף אחד מהמכתבים שלי עד עכשיו. כתבתי לך לפחות מאה פעמים, אבל אתה בטח חשבת שלא כתבתי בכלל. ובכן, כן כתבתי. לא שכחתי אותך. אני זוכרת את יום ההולדת שלך. אני זוכרת הכול. כמה אנשים אולי חושבים שמאחר שאתה חייל, בטח הפכת למישהו אכזרי ונוקשה שאוהב לפגוע באנשים, כמו הנחתים בסרטי הוידיאו, אבל אני יודעת שזה לא נכון. אתה בכלל לא דומה לאתה-יודע-מי. הוא עושה עכשיו רושם חיצוני נחמד יותר, אבל בפנים הוא עדיין חלאה. אולי אתה נראה מרושע, אבל בי זה לא ישטה. אני עדיין חותרת בסירה הישנה.
כל אהבתי.
ואל.
אל תכתוב חזרה. הם בטח יעשו אנליזה למכתבים שלך.”
(המשחק של אנדר, עמ’ 122)
תמשיכי לחתור… ובהצלחה בלימודים!
גיא.
זה יפה בעיניי שאת מדרבנת את עצמך ללמוד דברים שמעניינים אותך, כל הכבוד לך.
הלוק שלך מקסים ואביבי, יש לי נעליים כמעט זהות בגוון כחול נייבי מטופשופ והן יפות ונוחות כאחד!
אני שמחה שחזרת לכתוב, אני מאוד נהנית לקרוא את הפוסטים שלך 🙂
היי נגה
מאוד התחברתי למה שכתבת
זה די תואם את הרגשתי כרגע, תודה .