פרספקטיבה
לפני כחצי שנה החלטתי שמשעמם לי מדיי רק לעבוד, ואני חייבת לעשות גם דברים בשביל הנפש. אז החלטתי ללמוד, עדיין לא לימודים אקדמאים, אלא סתם לכיף. נרשמתי לקורס תפירה (כפי שראיתם בפוסטים הקודמים) ולקורס באוניברסיטה הפתוחה בנושא אסטרונומיה. הקורס הזה פתח לי את הראש ונתן לי המון נקודות למחשבה אודות הקיום שלנו. אנחנו חיים כל כך מעט שנים במונחים אסטרונומים. ואפילו האנושות כולה קיימת זמן זניח לעומת היקום שלנו. לאור מהכוכב הכי קרוב אלינו מחוץ למערכת השמש לוקח יותר מארבע שנים להגיע אלינו. זה פשוט הזוי להבין עד כמה אנחנו קטנים- הגלקסיה שלנו (שביל החלב) שמורכבת ממיליוני “שמשות” כל כך גדולה שאור שיוצא מכוכב בקצה הגלקסיה יגיע לקצה השני רק כעבור 100,000 שנים! ומלבד הגלקסיה שלנו יש עוד מיליוני גלקסיות אפילו גדולות יותר… יש בזה משהו מפחיד- לחשוב שהקיום שלנו כל כך שולי ביקום, אנחנו אפילו לא גרגיר חול קטן בחוף הים בשביל היקום הגדול. אבל יש בזה גם משהו מנחם- המחשבה שלא משנה איזה צרות האנושות תעשה וכמה היא תהרוס את כדוה”א, ליקום הגדול זה לא משנה. הכוכבים ימשיכו במסלולם והוא יישאר כמו שהוא וימשיך לפעול לפי הסדר הטבעי שלו.
את שמלת הקטיפה השחורה הזו קניתי אצל אסתר בגבעתיים בעשרה שקלים ואני מאוד אוהבת אותה. פעם שנאתי קטיפה, אבל עברתי תהליך קבלה שלה. אני חושבת שיש בקטיפה משהו מאוד אצילי, היא נשפכת על הגוף מאוד יפה ויוצרת משחקי אור וצל. קצת קשה היה להעביר את היופי של השמלה במצלמה, אני חושבת שהגדולה שלה היא בהדגשת הקימורים, החזה והישבן (בתור אחת שיש לה מחסור בהם אני דווקא שמחה שיש גם בגדים כאלה). שמלת הקטיפה הזו היא מסוג הבגדים שצריכים לתת להם מקום של כבוד ולא להעמיס עליהם הרבה אקססוריז- יופייה בפשטותה.
אפשר חשבון?
שמלה – 10 ש”ח/ החנות של אסתר בגבעתיים
שרשרת – מיכל נגרין (של אמא)
נעלי עקב – ישנות מקסטרו של אחותי
השמלה פשוט מהממת. אין דברים כאלו
היי, השמלה באמת מקסימה, וזה שהשגת אותה ב10 שקלים פשוט לא יאומן,איפה יש מחירים כאלה????!!!