Back to normal
חזרנו לשגרה ולימים שקטים (מלבד המבול שעומד להפיל את הגג המסכן של הדירה שלנו). העיר באר שבע בהחלט לא יודעת להתמודד עם גשם, תעיד על כך המכונית שלנו שאתמול הייתה צריכה לשמש כסירה בתוך הנהר שזרם על שדרות רגר בעיר. אבל אני לא מתלוננת לרגע. את האאוטפיט הזה לבשתי באחד הימים בשבוע שעבר, והוא מורכב משמלת סרפן מקסימה שנקנתה אצל זקנה חמודה בשוק מחנה יהודה בחמישה שקלים. היא הזכירה לי שמלות שלבשתי כילדה ולכן כל כך הופתעתי למצוא אחת במידה שלי. שילבתי אותה עם חולצה סגולה שאחותי מאסה בה, והוספתי נעליים שקניתי ב- Guerissol, חנות יד שנייה בפריז שמורגן המליצה לי עליה. החנות היא חלק מרשת חנויות יד שנייה זולות הפזורות בעיר וכפי שמורגן אמרה- הבגדים שם ברוח “חמש שקל”, מחירם נע בין יורו אחד לחמישה יורו. נעלי הזמש עם העקב הקטן נקנו בחמישה יורו במצב מעולה , ועברו ניקיון יסודי נוסף ליתר ביטחון.
במשך שנים הסתובבתי ללא בושם. לא בשל איזה עיקרון, פשוט כי הייתי עצלנית. על מדף שידת הנעורים שלי שכבו ארבעה בשמים שנקנו בתקופות שונות בחיי, כל אחד מהריחות השונים היה מאוד “אני” בתקופה מסוימת, אבל בשנים האחרונות לא הצלחתי לשים אף אחד מהם. אני עדיין אוהבת את הריחות אבל אני מרגישה שהם כבר לא מתאימים לי. כך יצא שבערך מאז סוף התיכון לא ממש שמתי בושם. כל התהליך לבחירת בושם חדש מאוד הרתיע אותי בשל הסיזיפיות הגדולה שבו, רק המחשבה על כל כך הרבה ריחות עייפה אותי ופשוט לא עשיתי זאת. מזה זמן מה החלטתי שאני צריכה למצוא לי בושם חדש אבל הרגשתי שאני צריכה מצב רוח מיוחד כדי להוציא זאת לפועל. מצב הרוח הזה הגיע בדיוטי פרי בפריז, בשעה שהמתנו לטיסה חזרה לארץ. כדי להקל עליי את הבחירה החלטתי לעשות סינון של הבשמים, ולהריח רק בשמים שהתחברתי לעיצוב שלהם. בכך אולי פסלתי בשמים שהייתי יכולה לאהוב, אבל הייתי חייבת לעשות סינון ראשוני, ובחרתי בסינון זה מתוך הרציונל שעיצוב בקבוקון הבושם נועד לספק לנו מידע ראשוני עליו עוד לפני שאנחנו מריחים אותו, שאמור להתאים לריח הבושם. מכיוון שרציתי בושם עדין כל הבקבוקים המצועצעים מיד נפסלו, וכך גם הצבעוניים מדי, המיוחדים מדי ואלה שצועקים “שימי אותי”. מתוך הבקבוקים העדינים הרחתי בערך שמונה בשמים, ועל עצמי שמתי שניים שמתוכם נבחר האחד. מה שרציתי מהבושם שלי הוא שיהיה בעל ריח יחסית נייטרלי- לא מתוק ולא חמוץ, לא ריח מבוגר ושירגיש עליי טבעי. הזוכה הגדול הוא קלואי, עליו הוצאתי את אחרוני היורואים שנשארו מהטיול ומאז אנחנו בלתי נפרדים.
הוא אפילו משתלב נהדר על שידת האיפור שלי, עם הפפיון הורדרד כרוך בהידור סביב צווארו.
אפשר חשבון ? Check Please
סרפן – 5 ש”ח / שוק מחנה יהודה
Dress – 5 NIS / mahane yehuda market in Jerusalem
חולצה – יד שניה מאחותי
Shirt – 2nd hand from my sister
נעליים – 5€ / Guerissol בפריז
Shoes – 5€ / Guerissol – Paris
שרשרת שעון- 5£ / שוק קמדן, לונדון
Clock necklace – 5£ / Camden Market, London
סיכה – 1 ש”ח / חנות הכל בשקל על קינג ג’ורג’
Hairpin – 1 NIS / all in 1 NIS at TLV
הבושם הזה הוא באמת אחד הטובים שיש על המדפים ואני גם רוצה לקנות אותו בקרוב. יש לו ריח פודרתי/נייטרלי, שמשאיר אחריו שובל של נקיון. לייק!
חשבתי שאני היחידה שקונה בשמים לפי מראה האריזה 🙂 יש משהו קסום בבקבוק בושם יפה שיושב ומחכה שישתמשו בשיקוי הפלא שלו.
הקלואי מעולה! קניתי אותו לאחרונה בגודל קטנטן כדי לבחון אם שווה להשקיע לטווח הארוך והתאהבתי!
שרונה – זה בדיוק מה שמשך אותי לריח. אני ממליצה בחום!
סיוי – אני מסכימה בהחלט, בקבוקי בשמים תמיד הרשימו אותי- עוד כשהייתי קטנה התרשמתי משולחנות איפור עם בשמים רבים, תמיד הנשים בעלות כל הבשמים האלו נראו לי יותר נשיות מנשים עם מלא אודמים וסמקים. זה כמובן ענין אישי אבל נראה לי שעבורי הוא בהחלט שווה השקעה לטווח הארוך. יש בו משהו לא מתמסר ושלא מתאהבים בו בשנייה הראשונה, מין עניין כזה בריח ששמים לב אליו בהרחה שניה ושלישית. 🙂
הסרפן מקסים!
גם אני לבשתי אחד דומה לו בילדותי… 🙂
הבושם הזה נהדר!