היי היי! מה שלומכם?

הרבה זמן עבר מהפוסט הקודם ואני ממש מצרה על כך, אבל גם הרבה דברים קרו והראש שלי לא ממש היה כאן. אז זה בערך מה שקרה בזמן שלא הייתי פה:

* ביליתי חודש מדהים בצפון הודו עם אמא שלי ושתי אחיותיי, שגרם לי להבין כמה דברים על עצמי ועל המשפחה ולהודות על המזל שנפל בחלקי להיות חלק מהמשפחה שלי. אני מעריכה ומעריצה כל אחת ואחד מהם.

* חזרתי לארץ לעבודה בפול פאוור על החתונה (עוד חודש וקצת!), מפעל הזמנות יצא לדרך בעזרתם האדיבה של המשפחות שהצטרפו למאמץ המלחמתי. התחלתי לעבוד על פרוייקטי DIY לקראת החתונה, חלקם כבר מוכנים ואני סופר מרוצה מהם, וחלקם עוד בגדר חלום, נראה עד כמה יתיר לי הזמן.

* אלמוג חזר לארץ אחרי שנה בספרד, ואחרי הזמן הארוך ביותר שלא ראינו אחד את השני (תשעה שבועות). הוא נחת לטרפת חתונה ועוד לא ממש עיכל את מה שקורה סביבו ואת הלחץ האטומי שאני כבר לחלוטין בתוכו, מה שגורם למעגל אכזר בו אני נהיית יותר לחוצה ומלחיצה יותר את כל סובביי ובמיוחד אותו.

* אספנו את שרלוט אחרי שנה בה היא בילתה בפנסיון, התרגשנו לפגוש אותה, וכפי שאפשר לראות בסרטון גם היא התרגשה לפגוש אותנו. היא חזרה הבייתה לשגרה נעימה של טיולים ומשחקים בגינת כלבים.

* אם כל זה לא מספיק, עברנו לדירת סאבלט בבאר שבע לתקופה הקרובה, ובעוד שבועיים צפוי לנו עוד מעבר לדירה קבועה יותר. מחשבות על העתיד ואיפה נרצה להיות אני כרגע דוחה לאחרי החתונה.

ואי אפשר בלי כמה מילים על מה שאני לובשת. הפוסט היום אמנם נראה כאילו הוא צולם בחו”ל, אבל למעשה הוא צולם ממש פה בארץ, ביפו. אסף שגיא צילם את התמונות הנפלאות האלה. בחרתי שילוב אהוב של טקסטורות עדינות עם נעליים גסות. מין אאוטפיט שנסיכות היו לובשות אם הן היו חיות בעידן שלנו. אני לובשת חצאית טוטו עדינה מטנטי בקי. את המחוך מצאתי בחנות יד שנייה, הוא היה מאוד גדול עליי אבל החלטתי לקחת אותו בכל זאת ולתקן אצל תופרת. את השרשרת מצאתי בקופסת התכשיטים הישנה של אמא, שהכינה אותה אי שם בתיכון. הנעליים מיד שנייה וכיכבו גם פה.

ואם כבר בחצאית היפה עסקינן, רציתי להתייעץ אתכם בנוגע לחתונה. במסגרת ההכנות לחתונה עלתה לי דילמה בנוגע לשמלה שניה. שמלת הכלה שלי גדולה ומוגזמת ואני מאוהבת בה לחלוטין, כך שהמחשבה על להוריד אותה ולהחליף לשמלה שניה בכלל לא עברה לי בראש. בכל פעם שאני לובשת אותה לא בא לי להוריד אותה לעולם. אבל- וזה אבל דיי גדול- היא טיפה מסורבלת לריקודים, היא ארוכה מאוד והמקום שבו אנחנו מתחתנים הוא-איך לומר-מדבר. אני מפחדת שהשמלה תתמלא בחול ואבק בריקודים ולא תהיה לי נוחה עם האורך שלה, ולכן התחלתי לפזול לכיוון של אופציה קלילה יותר לשלב זה של הערב. אני ממש לא מתכננת להוציא סכום כסף משמעותי על עוד שמלה, וחשבתי על הכיוון של להשתמש במה שכבר יש לי בבית. במעבר קליל על כל הפריטים הלבנים שלי בארון, החצאית הזו נראית לי דיי מבטיחה- יש בה חגיגיות, קלילות והכי חשוב- טול. אני משתעשעת ברעיון של הוספת טופ מתאים, ועל ידי כך יצירת אופציה זולה ויפה לריקודים (אם אחליט להחליף את השמלה). מה אתם אומרים? כלות שכבר התחתנו אשמח אם תשתפו אותי בתובנות שלכן לגבי שמלה שניה בעד / נגד?

נשיקות!

Comments