קשה לסכם את פירנצה, בירת מחוז טוסקנה במילים. התמונות מדברות בעד עצמן. העיר יפייפיה ומלאת אומנות מכל עבר, עשרות מוזיאונים, כנסיות ואתרים מרשימים, שלפעמים מרגיש שהעיר עצמה הלכה לאיבוד בניהם. העיר מלאה בתיירים כל ימות השנה, וקשה להבחין בעיר האמיתית בה חיים אנשים. כמובן שספה לא הצלחנו להשיג, כי העיר כל כך מתויירת וגרים בה בפועל כל כך מעט אנשים שזה היה פשוט בלתי אפשרי.

אפילו האכסניות בפירנצה מעוצבות באומנותיות

פה אני חונכת מספר פריטים חדשים (במלתחתי)-ישנים (יד שנייה): שמלה (כותונת לילה?) שקניתי בארבעה יורו בשוק הבלון בטורינו. אני מתכננת לקצר אותה לאורך הברך ולהצר אותה מעט, אבל עד אז היא באורכה המקורי. תיק שמצאתי על יד פח זבל(!) בטורינו. הוא שכב עם ערימת בגדים מחכה להיאסף. לצערי היה יום גשום, אז לא נברתי בבגדים הרטובים, אך התיק נאסף ויובש והוא במצב מדהים. את סנדלי הסבתא קניתי גם כן בטורינו בשוק (לא יד שנייה) בשישה יורו (30 ש”ח).

איזו הפתעה הייתה ללכת בכיכר הדואומו ולשמוע קול קורא בשמי. טליה, קוראת של הבלוג הגיעה לפירנצה ורצה הגורל ודרכנו הצטלבו. טליה- את כבר בטח בארץ, אני מקווה שהיה לך המשך טיול מהנה, היה כיף לפגוש אותך 🙂

ציירי מדרכות יפנים מציירים כל יום ציור חדש ומגייסים כסף לנפגעי הצונאמי ביפן. הפעם הם ציירו את הסעודה האחרונה מחולקת לשני חלקים:

כמו שכבר סיפרתי, המקומות התיירותיים ברובם המוחץ לא מעניינים אותי. לא באתי לכאן כדי שימכרו לי פלקט של משרד התיירות האיטלקי. ואם בג’נובה התקשנו למצוא המלצות מקומיות על העיר אז בפירנצה על אחת כמה וכמה- לא היה לנו מארח מקומי והעיר עצמה מוצפת תיירים ותיירותית להחריד. לכן נאלצנו לכתת את רגלינו בניסיון למצוא מקום שלא נוטף תיירותיות. ומצאנו! גילינו איזור שוקק צעירים ונחמד בכיכר s.spirito מדרום לנהר הארנו. סטודנטים צעירים רבים ישבו על מדרגות לאורך הכנסייה, אוכלים פיצה או סתם שותים בירה. אנחנו מצאנו בר לטעמנו עם מוזיקה טובה ו-אפרטיבו! כן כן, מסתבר שגם בפירנצה אפשר להשיג אפרטיבו הגון. מכיוון שכבר אכלנו ארוחת ערב וויתרנו על האפרטיבו, אך שתינו יין קיאנטי מעולה ונהננו מהאווירה (ומהאיטלקית ברקע, שכמעט שכחנו שקיימת מרוב תיירים ברחובות פירנצה)

בדרך חזרה מצאנו גילוי פטריוטיות של חנות לנז’רי…

כמיטב המסורת האיטלקית שכבר התחלנו לאמץ כל בוקר נפתח בקפה. והקפה הזה הוגש בספל יפה במיוחד…

ואם כבר לחנוך שמלות, אז פירנצה זה ה-מקום לכך. שמלת בטי דרייפר החדשה שלי (ע”ע טורינו) עם אותו התיק ואותן הנעליים.

מלבד האומנות בכל פינה, פירנצה מציעה גם טבע, למי שרק יעז לרדת מהמדרכה אל גדת הנהר…

ללכת למוזיאון בפירנצה זה מאוד מבלבל, כי מרוב מוזיאונים לא יודעים לאן ללכת. אנחנו החלטנו ללכת לשני מוזיאונים- האחד הוא תערוכה בשם: Picasso, Miro, Dali. Angry Young Men: the Birth of Modernity. התערוכה הציגה במוזיאון Palazzo Strozzi, ולמרות שקיבלנו רשימה עם כל המוזיאונים בפירנצה הגענו אליה דווקא דרך שלט חוצות שפירסם אותה. המוזיאון השני שביקרנו בו היה מוזיאון הזאולוגיה La Specola, עליו קיבלנו המלצה מחברה שלומדת (איך לא) ציור בפירנצה. זהו מוזיאון מרשים ביותר המכיל אוסף מטורף של פוחלצי חיות מכל המינים והסוגים, אך הוא נחבא אל הכלים לאור היצע מוזיאוני האומנות שפירנצה מציעה, וחבל. כשביקרנו שם הייתה תערוכה זמנית של קריסטלים, שלא פחות מהדהימה אותי. מאות סוגי קריסטלים מרהיבים שנמצאו בכל קצוות העולם. גם הסרט התיעודי על חציבת הקריסטלים במכרה בארה”ב ריתק אותנו לארבעים וחמש דקות. עוד לא החלטתי מה אני חושבת על כל עניין חציבת הקריסטלים שהטבע יצר לאורך אלפי שנים. קצת עצוב לי לחשוב על אנשים המחפשים קריסטלים ומוכרים אותם תוך הריסת הטבע. עם זאת מאוד נהנתי ואף נפעמתי מיופיים של הקריסטלים במוזיאון, על גווניהם הרבים והטקסטורות השונות, והמחשבה על איך הטבע יוצר דברים מדהימים כאלה ריתקה אותי- כל זה לא היה קורה אם לא היו חוצבים את הקריסטלים הללו כמובן. הכנתי סרטון שמכיל קמצוץ מהקריסטלים הרבים והיפים שהיו בתערוכה:

“;” alt=””>