Ch-ch-Changes
הפוסט הזה תוכנן להצטלם ולעלות כבר הרבה זמן, אבל שורה של תפניות ושינויים לא צפויים גרמו לי להעלות אותו רק עכשיו. הכל התחיל לפני קצת יותר מחודש, כשריבקי הארנבת הקטנה והאהובה שלנו התחילה להתנהג מוזר, הפסיקה לאכול והייתה עייפה מהרגיל. לקחנו אותה לוטרינר, שאמר שכנראה יש לה דלקת ריאות ונתן לנו אנטיביוטיקה להזריק לה במשך עשרה ימים. הטיפול היה מאוד קשה ולא נעים (לנו היה קשה להזריק לה שתי זריקות ביום בעורף, אבל לא ניכר שהיא סבלה ממנו). הוטרינר הודיע לנו מראש שבארנבונים סיכויי ההחלמה ממחלה הם לא גבוהים במיוחד מפני שהם חיות כל כך קטנות ופגיעות. כשראינו שעוברים כמה ימים והמצב לא משתפר אני כבר הרגשתי שכנראה שזה הסוף. קבענו תור נוסף לוטרינר לבוקר, אך נאלצנו לבטל אותו היות וריבקי לא שרדה את הלילה. בצער רב הלכנו באישון ליל לגינה וקברנו אותה. אני מניחה שילדים שגדלים בסביבת בעלי חיים ומגדלים חיות מחמד חווים את הכאב שבאיבוד בעל חיים אהוב בילדותם. לי לא יצא לחוות זאת, ואולי בגלל זה הכאב היה כל כך עמוק עכשיו. ריבקי הייתה בשבילי יותר מסתם ארנבת, היא עוררה בי דאגה ליצור כל כך קטן וחסר ישע. היא עברה הרבה בשנתיים האלה, החל מזיהום בעין בגיל חצי שנה והבחירה שלנו לנתח אותה ולהוציא עין אחת ובכך להציל אותה מהתפשטות הזיהום (ניתוח שעלה פי ארבעים מהמחיר בו היא עצמה נקנתה), ומאז היא בחנה את העולם דרך עין אחת, ממשיכה ללקק כפות רגליים ולהיות סקרנית. בהמשך העברתה לבית חם לתקופה בה טיילנו, והחזרה אלינו לבית החדש. מאז שקיבלתי אותה הפכתי לצמחונית ואמפתית הרבה יותר לבעלי חיים, ונוצרה לי חולשה לא מוסברת לארנבים בכל צורה וצבע, החל ברהיטים דרך בגדים ועד לטבעות. מלבד העצב הכרוך באיבוד יצור אהוב יש משהו בחווית המוות כל כך קרוב, בהרגשת חזה קטן נושם שרגע אחרי כבר אינו נושם, שמזכיר לי שידו ההרסנית של המוות נמצאת בכל מקום, ושסופנו כסוף כל יצור חי. מחשבה עגומה זו אפפה אותי בשבועות האחרונים, ואני מניחה שאתם יכולים להבין מדוע לא הזדרזתי להעלות פוסט…
שינוי נוסף הוא מעבר דירה ספונטני לעיר העתיקה של באר שבע. לא תכננו לעזוב את יחידת הדיור הנהדרת שגרנו בה אצל ההורים של אלמוג, אבל מבלי להתכוון התגלגלה לידינו הזדמנות לעבור לדירת קרקע מקסימה בבית עות’מני עתיק בעיר, הקירבה לחברים ולאוניברסיטה הכריעה את הכף וכך תוך פחות מחודש כבר היינו עמוק בצביעות ושיפוצים במעוננו החדש. בתום המרתון הזה שכלל צביעת שלושה חדרים, ארון ומיטה נכנסנו לבית. עדיין גרים בבלגן אבל אט אט מתחילים לראות רצפה.
בחצר הפנימית (אותה אנחנו חולקים עם השכנים למתחם) אנחנו מתכננים לייסד את קולנוע ריבקי, בו נקרין סרטים תחת כיפת השמיים לזכר הארנבת הקטנה שראתה את העולם בדו-מימד. אז אם עדיין לא שמתם לב הפוסט הזה מוקדש לריבקי, והלבוש גם כן בהשראתה.
ובנושא אחר…
רציתי להכיר לכם את נועם סדן- זמרת, כותבת, מלחינה וגם במקרה אחותי. היא מוכשרת מאוד (מישהו במשפחה היה חייב לקבל את הכישרון, והגורל רצה בה), אתם יכולים לשמוע פה. בכל מקרה יש לה שתי הופעות קרבות, אחת ביום חמישי הקרוב (11.10) בצוזאמן בתל אביב, ושניה ביום רביעי הבא (17.10) בעשן הזמן בבאר שבע, ושווה להגיע!
שיהיה חג שמח ומעכשיו רק חדשות טובות…
![26-03-2006_5s_thumb[1]](http://lh4.ggpht.com/-upllg6Ll3vc/UHKsDK7xHfI/AAAAAAAAH-M/Y3662FTQZfI/26032006_5s_thumb1_thumb3.png?imgmax=800 "26-03-2006_5s_thumb[1]")
אפשר חשבון ? Check Please
שמלה – 20 ש”ח / פעמיים כי טוב
Dress – 20 NIS / twice as good
תיק גב – 50 ש”ח / שוק הפשפשים ביפו
Bag – 50 NIS / Jaffa flea market
סנדלי בובה – 6£ / פריימרק לונדון
Shoes – 6£ / Primark, London
טבעת ארנבת – 3£/ H&M לונדון
Rabbit ring – 3£ / H&M
טבעת ורודה – 1.5£ / ASOS
Pink ring – 1.5£ / ASOS
צמיד חברות עם ניטים – 4£ / ASOS
Friendship bracelet – 4£ / ASOS
צמיד נחש – 15 ש”ח / יריד
Silver snake bracelet – 15 NIS / fair
צמידים דקים – 8£ / ASOS
Bracelets – 8£ / ASOS
עצוב לאבד בעל חיים אהוב. מזל טוב על הדירה החדשה. קולנוע ריבקי נשמע מיזם שווה
זה עצוב, היא הייתה כל כך חמודה.
אבל תתחדשו על הדירה ושהכל יהיה יותר שמח 🙂
הארנבת שלך הייתה ממש מתוקה. אף פעם לא גידלתי בעל חיים, אם כי ארנבת זה נראה לי מאוד מתוק ומאוד “פרוותי” וכייפי. הצטערתי לקרוא שככה נגמרו חייה, אבל אין מה לעשות, אלה החיים…
תתחדשו על הדירה החדשה ואני מחכה לקבל הזמנה לקולנוע שלכם!
משתתפת בצערך לגבי ריבקי 🙁
בטוחה שתתגברי במהירות!
ואת נראית מקסים, כמו אליס בארץ הפלאות!
http://laceandchiffonblog.blogspot.co.il/
אנחנו ממש שכנות! אשמח להגיע להקרנת הסרטים… 😉
אלנה (למדנו ביחד באשל)
לצערי אני מאוד מבינה ללבך בהקשר של אובדן בעל חיים אהוב. גם אני, כמוך, מעולם לא עברתי מוות של בעל חיים בגיל צעיר יותר ולכן משום מה, כשזה קורה בבגרות- המכה מרגישה הרבה יותר כואבת, אולי כי זו הפעם הראשונה שבחרנו לקחת חסות על יצור חי.
בכלל, כל הטקסט שכתבת על ריבקי והמעבר לצמחונות- מרגיש כאילו יכולתי לכתוב אותו בעצמי. מקווה שהזמן, למרות שברור לי שאת ריבקי לא תשכחי לעולם.
בהחלט מפתיע שעברתם שוב דירה, אני מודה ומתוודה שמדי פעם נהגתי להציץ שוב בפוסט המקסים שלך על הדירה ביחידה של ההורים, היא הייתה מעוצבת בצורה כל כך ייחודית ואסתטית- המון השראה. אני משוכנעת שאת הדירה החדשה תעצבי אפילו טוב יותר.
בהצלחה בדרך החדשה!
משתתפת בצערך מותק
ומבינה כמובן את רוח בלאגן המעבר
נראה לי לוקח בערך חודש עד שהכל הכל הכל מסודר
ואחותך באמת מוכשרת, שיר מקסים
בתור אמא די טרייה התרגשתי לקרוא את הפוסט ומאוד הזדהיתי. אני מרגישה שיצורים קטנים/חסרי אונים הופכים אותי לרגישה יותר לאנשים באשר הם… וחוץ מזה שנייה אחרי שקראתי את הפוסט שלך נתקלתי בזה: http://www.designsponge.com/2012/10/animal-love-bunny-rabbits.html
אפילו כלא-אוהבת-חיות (כן, יש גם בלוגריות כאלו) נגעת מאוד לליבי. לפחות ההומאז’ האופנתי לריבקי מקסים! המיזם הקולנועי ממש נהדר בעיני.
אני יודעת מה זה לאבד חיה אהובה, אחרי שהכלב שגדלתי איתו מגיל 9 הלך למקום טוב יותר כשאני הייתי כבר בת 25. הכאב הוא נורא ואני משתתפת בצערכם.
אני מאוד מזדהה עם הכאב שלך על ריבקי… הכלבה שלי, שהייתה איתי מאז שהייתי בת שנתיים, מתה לפנות בוקר, במיטה שלי כשהייתי בסוף י”ב.
אבל תמיד תוכלי להיזכר ברגעים השמחים שהיו לך איתה (התמונות שלכן ביחד מעבירות את זה נהדר). וגם מזל טוב על הדירה החדשה, הייתי רוצה לראות איך היא נראית, הדירה הקודמת שלכם הייתה מעוצבת ממש יפה ומיוחד.
לילך – תודה רבה על התנחומים 🙂
ספי – היא באמת הייתה מתוקה… אני מתגעגעת אליה מאוד אבל מניחה שעם הזמן זה יעבור. תודה.
שרונה – היא בהחלט הייתה פרוותית וכיפית, וגם חברותית ונקייה. זו חייה אידיאלית להתחיל איתה למי שלא היו לו בעלי חיים כי הטיפול בה מאוד קל יחסית והיא בכל זאת חכמה וחברותית. נשמח לארח אותך בקולנוע!
Lace and Chiffon – תודה רבה, הזמן יעשה את שלו…
אלנה – וואו איזה כיף לגלות שאנחנו שכנות! אשמח לראות אותך בהקרנות שלנו (או סתם לקפוץ לקפה…)
לובה – וואו קודם כל תודה רבה. חשבתי עליך המון כשכתבתי את הפוסט הזה, כל האהבה והדאגה שלך להולכים על ארבע נותנת המון השראה, ומדהים אותי איך את מוצאת מקום בלב וכוחות נפשיים לכל כך הרבה יצורים קטנים. אני חוויתי אובדן של ארנבת אחת קטנה ויש לי דילמה האם להביא עוד חיה מפני שאני לא יודעת אם אני רוצה לחוות שוב צער כזה… אני מניחה שכשדואגים להמון חיות תמיד יש את הפחד שמשהו יקרה להן ואחרי שאת נקשרת אליהן זה קשה הרבה יותר. תודה על התנחומים. הדירה החדשה היא אתגר לא קטן כרגע, ואני מקווה שאצליח לעצב אותה כך שאהיה מרוצה… אם כבר השראות- הפוסט על הדירה שלך נתן לי גם הוא השראה, וגרם לי לבלות שעות נוספות באגף הנרות הריחניים של איקאה 🙂
הגר – תודה רבה על הניחומים. אני בעיצומו של חודש החסד הזה במעבר ומקווה לסיים את הסידור והעיצוב לפני תחילת הלימודים, אחרת אהיה בברוך רציני 🙂
אחותי תשמח לשמוע שאהבת את השיר.
Leora Zamir – וואו להיות אמא נראה לי אפילו מתעלה מבחינת דאגה על גידול חיות, וקשה לי לדמיין את זה. זה נשמע ממש מרגש מה שאת מרגישה, וגם דיי הגיוני. אני מניחה שלא כל האמהות חוות את זה (אני לפחות מכירה כמה אמהות לא נחמדות בכלל), ונראה לי שזה קשור לבן אדם שהיית עוד לפני שנהיית אמא 🙂
ובאשר לארנבונים- מצאת את ה-wish list שלי. בא לי הכל. תודה על התגובה המרגשת.
מרג’ורי מורנינגסטאר – תודה רבה, תמיד כיף לקרוא את התגובות המדוייקות שלך 🙂
מיראל – תודה רבה, אני מצטערת שיצא לך לחוות אובדן של כלב אהוב, ואני מניחה שפרידה אחרי 9 שנים היא אפילו קשה יותר…
אלכס – תודה רבה יקירה, זו נשמעת סיטואציה קורעת לב ואני משתתפת בצערך. בהחלט יש לי זכרונות טובים מריבקי ואני יכולה להתנחם בזה שהיו לה חיים טובים ושלפחות למראית עין לא נראה שהיא סבלה במותה.
כשאסיים לעצב את הדירה אני מקווה לצלם פוסט עיצוב נוסף 🙂
צר לי על ריבקי ואני מבינה לליבך נגה! גם אני איבדתי חתולה יקרה ואהובה שליוותה אותי 16 שנה עד שנאלצנו להרדימה בגלל סרטן נוראי. ובנימה אופטימית
יותר, בשעה טובה על הדירה ושתדעו רק שמחות!
סוף שבוע מצוין
אביטל
I’m so sorry for you!
I completely understand what you mean, I lot one of my cats in June, he was only 2 years old and had been sick for four months before he started being in real pain and we had to put him done. It was such a hard decision, but seeing him like that was horrible. I cried so much! We burried him in the , garden and planted a tree on it. I loved my cat soooo much and still miss him everyday
Hope you’re feeling a bit better by now
Morgane