הסמסטר התחיל והימים שלי ארוכים ולחוצים, מלאים במטלות קריאה שהחלטתי הסמסטר כן לעשות ולא לחפף. זה לא כל כך קשה, כי רוב הקורסים שאני לוקחת מאוד מעניינים, ולמעשה אני יכולה (לפחות לעת עתה) להגיד שאני נהנית מאוד ממה שאני לומדת. תמיד חשבתי שהאקדמיה היא מקום לשאול שאלות, לעורר את יצר הסקרנות ולהרחיב אופקים, אך שלושה סמסטרים עד כה לימדו אותי בדיוק את ההפך. הצורך לחשוב היה ממני והלאה, החומר הוגש לנו לעוס ומוכן לבליעה. כל שאלה מעבר לחומר הנלמד בכיתה של 300 איש זכתה למבטים רושפים ואנחות אכזבה מסביב על ההפסקה שמתקצרת, אני מתביישת להודות שלעיתים גם מצידי.  למעשה זהו הסמסטר הראשון מאז תחילת התואר (בדיוק אחרי החצי) שאני מרגישה שמבקשים ממני לחשוב ולא לשנן כמו תוכי. בקורס מרתק שאני לוקחת בנושא רכישת שפת אם יש לנו מטלות קריאה פעמיים בשבוע, שעל כל אחת מהן אנחנו מתבקשים לשלוח למרצה שאלה במייל. השאלה לא צריכה להיות שאלת הבנה אלא שאלה שלוקחת את הטקסט קצת הלאה, מבקרת אותו או גוזרת ניבויים מהשלכות התיאוריה עליה הוא מדבר. התאכזבתי לגלות כי מנגנון החשיבה הביקורתית וייצר הסקרנות שלי חלודים, וכל ניסיון חשיבה על הטקסט וניסוח שאלה מתוך עניין אישי לוקח לי לא מעט זמן. עם זאת אני שמחה שלפחות זה קורה עכשיו, ובטוחה שעם קצת אימון גם הסקרנות שלי תשוב לכושר ועל כל מחקר או תיאוריה שאקרא מיד יצוצו שאלות ותהיות. קצת הפתיע אותי שהיכולת לחשוב בצורה ביקורתית נעלמת כל כך מהר, ומצד שני אולי זה לא מפתיע בכלל אם מסתכלים על החברה שלנו.

בנושא אחר – פוזיטיב זו יוזמה ממש מגניבה של בחור בשם רונאל קרן, סטודנט לרפואה פה בבאר שבע שמארגן ערבי הופעות אינטימיות אחת לחודש בלוקיישנים שונים בעיר. ההופעות מתקיימות לרוב בבתים, והמופיעים הם אמנים מקומיים לצד אמנים מחוץ לעיר. עד עכשיו התקיימו שלוש הופעות, אני הייתי בהופעה האחרונה והיה ממש כיף. אתם יכולים לראות פה קצת מהאווירה בהופעות:

כבר סיפרתי לא אחת בבלוג על סצנת המוזיקה התוססת בבאר שבע, יוצרים מקומיים מוכשרים שבחרו לעשות מוזיקה פה בעיר הרחק מלב התעשייה במרכז. כמו בהופעות הקודמות של פוזיטיב גם בהופעה הקרובה הולכים להופיע יוצרים מקומיים- שימי ביטון וטל פוגל הנהדרת, לצד יוצרים מבחוץ – אוהד קוסקי (קרח תשע), סאז והילי בוימל. ההופעה הבאה הולכת להתקיים ב-4.4 בבית חולים סורוקה, היא פתוחה לקהל הרחב ולחולים בבית החולים.  נפתח עמוד head start להופעה בסורוקה, ומנסים לגייס 3,000 ש”ח לכיסוי הוצאות ההופעה, אז מי שמעוניין מוזמן לתרום לפרוייקט פה (נותרו בערך שבועיים). חוץ מזה שווה לעקוב בדף הפייסבוק ולקבל עדכונים על ההופעות הבאות.

קצת על מה שאני לובשת: בפוסט היום לבשתי שמלת סרפן שנקנתה בסוף עונה בפול אנד בר לפני הטיול והייתה סופר נוחה לטייל איתה באירופה (נלבשה ללא כלום מתחת בימים חמים ומעל חולצה ארוכה וגרביון בימים קרים, וגם תופסת כלום מקום בתיק). הופיעה פה ופה. את השמלה לבשתי מעל בגד גוף אפור מקסטרו שקיבלתי במתנה ליומולדת לפני כמה שנים, ומעל השמלה ווסט זמש עם סריגה שחורה בין חלקיו, שגיליתי שמשתלב נהדר עם השמלה ומאז הם בלתי נפרדים. את הווסט קניתי בחנות יד שנייה, אני אפילו לא זוכרת איזו ובאיזה מחיר בדיוק, אני רק זוכרת שהוא היה מאוד מוזר ומאוד זול, אחרת אין סיכוי שהייתי קונה פריט כל כך משונה. השלמתי את ההופעה עם נעליים שנקנו בחנות יד שנייה בפריז וצעיף שקניתי לפני שנים במסע לפולין ולבשתי פעמים ספורות בלבד (הצבעים היפים שלו כל כך בעייתיים לשילוב!).

ולסיום- אני מתנצלת על הדלות בפוסטים לאחרונה, לפעמים אני מרגישה כמו לוליין שמנסה לעבור בחד אופן חבל בגובה עשרים מטר ותוך כדי לעשות ג’אגלינג עם חרבות, ובקושי מצליח לא ליפול. אמנם אני מלהטטת עם דברים מאוד כיפים (והרבה פחות מסוכנים) אבל התחושה היא שהסיכוי שכל העסק יתמוטט שווה לסיכוי שהוא יצליח בצורה פנומנאלית. מפעם לפעם אני צריכה להזכיר לעצמי שאני עושה את זה בשביל הכיף, ואני מקווה שגם אתם פה בשביל זה ומבינים.

אפשר חשבון ? Check Please

שמלת סרפן – 50 ש”ח / Pull & Bear (סוף עונה)

Dress – 50 NIS / Pull  Bear (sale)

נעליים – 5€ / Guerissol בפריז

Shoes – 5€ / Guerissol –

צעיף – מפולין. אלוהים יודע כמה הוא עלה.

Scarf – from Poland

ווסט – יד שנייה, כנ”ל.

Vest – 2nd hand

Comments