ספיישל שבועות #3
הנה מגיע הפוסט השלישי בסדרת ספיישל שבועות שמיס פודינג ואני הכנו עבורכם (אחרי סלט העגבניות והבורקסים). הפעם רעיון גאוני וכל כך פשוט להכנה – לחם שום מכיכר לחם שחור פשוט. מכיוון שהוא היה כל כך פשוט ומהיר אפילו הכנו אותו תוך כדי הכנת המנה הבאה בארוחה, כך שאת השמלה המככבת בפוסט הזה עוד יצא לכם לראות גם בפוסט הלחם בבלוג של מיס פודינג וגם במנה העיקרית של הארוחה – בפוסט הפסטה. תודה רבה ליואב פיצ’רסקי על הצילומים וכמובן למיס פודינג!
השמלה בפוסט היום היא ההוכחה שלפעמים שווה להשקיע בפריט יחודי ועל-זמני. ראיתי אותה בעת סיבוב בנחלת בנימין בחנות הקסומה חלוימע’ס (חלומות ביידיש) לפני כשבע שנים. היא ישבה על בובה בחלון הראווה ואני לא יכולתי לעבור ליד החנות מבלי להיכנס. שכנעתי את הידיד שהיה איתי שאני רוצה “רק למדוד”, כי הייתי בעיצומה של שנת השירות, תפרנית שלא יכולה להרשות לעצמה שמלה חדשה, בטח שלא אחת שעולה מאתיים שקלים (סכום שעד היום אני ממעטת להוציא על בגד). המוכרת המקסימה סיפרה לי שהיא הביאה את השמלה מאנגליה, חדשה לגמרי. מיד כשמדדתי אותה נשביתי בקסמה, ופשוט לא יכולתי לעזוב את החנות מבלי לקנות אותה. הלוואה קטנה מהידיד ועוד מאה ש”ח שהיו לי בארנק לשעת חירום והיא הייתה שלי. ימים שלמים במהלך השנת שירות דמיינתי איך אני לובשת אותה בסיבוב אקראי ברחוב דיזינגוף או שנקין, ונתפסת תחת עדשת מצלמתה של “ההולכת ברחובות“, מחייכת בחינניות למצלמה ומספרת מאיפה קניתי את השמלה הקסומה הזו. יעל אמנם מעולם לא עצרה אותי לצילום (אולי הלכנו ברחובות מקבילים, מי יודע) אך השמלה לא הפסיקה לגרוף מחמאות מאז. היא משרתת אותי נאמנה כבר כמה שנים טובות, מושלמת ליום יום כמו גם לאירועים מיוחדים. תמיד מעלה חיוך נוסטלגי של שמלה יד – שניה למרות שיד ראשונה היא.
בחירתי בשמלה הזו למנת פסטה ברוטב עגבניות אולי נראית טריוויאלית – האסוציאציה הטבעית שעולה ממנה היא מפה במסעדה איטלקית או צבעה האדום כעגבנייה. עם זאת, הבחירה לשלב אותה עם מנת הפסטה נבעה גם מהמהות הדומה של שתיהן: שתיהן קלאסיות אך פשוטות, ובכך ייחודן. אחרי שאוכלים פסטה נפוליטנה בנאפולי מבינים עד כמה הפשטות הזו מושלמת. כשחומרי הגלם טריים וטובים מעט מאוד נדרש בכדי ליצור מנה כל כך טעימה. כמו השמלה, שיופיה בפשטותה ודורשת מעט מאוד תוספות כדי להיות נהדרת כמו שהיא. אלו בדיוק סוג הפריטים שבהם ההשקעה הכספית משתלמת, כאלה שלא מגיעים לעונה אחת ונעלמים, אלו שלא מקסימים כי עכשיו הם באופנה, אלא קסמם הוא במהותם ובעל-זמניותם ויעלו חיוך בכל זמן ובכל הקשר.
לפוסט של מיס פודינג ולמתכון לחצו פה ללחם השום וגם פה לפסטה.
אפשר חשבון ? Check please
שמלה משובצת– 200 ש”ח / חלויימע’ס
Dress –200 NIS / Chaloymes
שרשרת פנינים – 5 ש”ח / הכל בדולר
Peal necklace – 5 NIS / all in 1$ shop
נעליים – 6€/ שוק בטורינו, איטליה
Shoes – 6€ / Turin’s market
טוב את פשוט מקסימה והרעיון לשיתוף הפעולה פשוט נפלא, התמונות יפהפיות! שיהיה חג שמח ומלא נשיקות!
אני חושבת שהלחם הזה הוא הגימיק הכי נחמד מכל הסדרה, וזה שאני בהחלט שוקלת לאמץ.
כל הפרויקט שלכן מקסים ומזכיר לי את מתכון עוגת השזיפים המצולם של “דברים בעלמה” http://www.dvarimbealma.com/2011/12/2492, וגם את ספרי המתכונים של פעם (“365 שולחנות ערוכים” המיתולוגי, למשל..)
היי נגה (:
איפה עשית שנת שירות?
מאיה – תודה רבה יקירה!! חג שמח גם לך 🙂
מרג’ורי – וואו זה פשוט מקסים!! חבל שלא הכרתי את זה לפני כן… תודה!
רוני – עשיתי שנת שירות באור יהודה בגרעין של הצופים.