Don’t let it pass
אם היו מציעים לכם את עבודת חלומותיכם, עבודה שתאתגר אתכם, תעניין אתכם, תפעיל את מלוא היצירתיות שלכם, עם אנשים מעולים, שכר טוב, וגם לא דורשת ניסיון, הייתם לוקחים אותה? התשובה המידית שלי הייתה “ברור! איפה חותמים?”. אם כבר רכשתם כרטיסי טיסה לספרד לבלות עם אהובכם שלא הייתם יחד חצי שנה, וגם יש לכם כרטיסים לפסטיבלי מוזיקה ממש שווים, וגם תכננתם לטוס עם אמא להודו בקיץ, הייתם מוותרים על כל זה בשביל העבודה המדהימה הזו?
זו הדילמה שהעסיקה אותי בשבועות האחרונים בארץ. מי מחבריי שיצא לי לפגוש בביקורי בארץ כבר נשאל מה הוא היה עושה במקומי. כל אדם שהעליתי בפניו את הדילמה השליך אותה לחייו הוא וייעץ כמיטב יכולתו. חבריי העובדים טענו כי יהיה לי מספיק זמן לעבוד ולהיות בשגרת עבודה אפורה ושאסור לי לפספס את ההזדמנות לטייל ולחוות חוויות שאני אצטער אחר כך שלא חוויתי. מנגד חבריי מסיימי התואר הראשון בפסיכולוגיה (או תואר לא פונקציונלי אחר במדעי הרוח והחברה), מחפשי עבודה בעצמם, אמרו לי לקפוץ על ההזדמנות בשתי ידיים. לדבריהם לא בכל יום נופלת לידיים משרה שכזו שהיא גם מעניינת, גם לא דורשת ניסיון קודם וגם לא בשכר עבדות.
אחרי לבטים רבים ובלב כבד החלטתי לוותר על העבודה בינתיים וללכת אחרי הלב ולא אחרי השכל. הגעתי למסקנה שלכל דבר יש זמן מתאים, ושהזדמנויות תמיד יגיעו למי שמאמין בעצמו. אני יודעת שהן יגיעו. אני יודעת שכל דבר קורה לטובה.
אז השנתיים הקרובות שלי לא מתוכננות, אפילו רחוק מזה. אני לא יודעת איפה אהיה בעולם או מה אעשה. אני רק יודעת שזה יהיה עם אלמוג, ומקווה שאני לא אפחד לעסוק במה שאני אוהבת, מה שזה לא יהיה.
איזה כיף לחזור לארץ וללבוש בגדים קצרים בחורף. היום אני לובשת אאוטפיט צבעוני למדיי, סוג של היפית מודרנית אם תשאלו אותי. הגלבייה הניאונית נקנתה לפני המון זמן בחנות יד שנייה, והיא תמיד מחכה להזדמנות מיוחדת להילבש. ההזדמנות הגיעה בדמות צילומים עם אסף שגיא (שנהנתי לצלם איתו פוסטים בעבר כאן וכאן). לגלבייה הוספתי את נעלי הברביות שלי שנקנו ממש מזמן בפריימרק, וחגורת מותן שחורה. את השרשרת המקסימה קיבלתי במתנה מהעולם המופלא של גיא גיל במסגרת שיתוף הפעולה הזה, וגיליתי שהיא כאילו נוצרה במיוחד לשמלה הזו. מי היה מאמין שימצא בגד שלידו השרשרת הצעקנית תראה עדינה. תודה רבה לאסף שגיא על הצילומים!
שמלה – וינטג’
חגורה – וינטג’
נעליים – Primark
שרשרת – העולם המופלא של גיא גיל
נגי!! פוסט משובח
תודה נומקה!! אוהבת!
מראה סבנטיז מופלא ומושלם. אני סקרנית במיוחד לדעת מה זו עבודת החלומות הזאת, אבל חושבת שבחרת נכון. עבודות (גם המבטיחות שבהן) יכולות להכזיב. זו עלולה להיות נפילה כואבת אם אין מי שיתפוס אותך.
תודה מרג’ורי. העבודה שוויתרתי עליה היא עבודה בחברת סטארט אפ. וקיבלתי את ההחלטה הזו בדיוק בגלל זה מה שכתבת 🙂
נגה! פוסט מעולה ואני בטוחה שלקחת את ההחלטה הנכונה ואת הולכת לנהות בטירוף.
בהצלחה בהכל ונשיקות
תודה רבה אוליביה!!
אני מאמינה שכל עוד אתה מקבל את ההחלטות שלך, בלב שלם, אחרי ששקלת את כל הצדדים והבנת באמת מה את מרגישה ביחס להחלטה, אז זו ההחלטה הכי טובה בשבילך. גם אני, בגיל לא רחוק משלך ובמצב דומה מבחינה זוגית, לא בדיוק יודעת איפה אהיה עוד חודש, חצי שנה או שנתיים… אבל הידיעהש- א. שאני לא לבד בזה ו- ב. שזה נובע מתוך מודעות וחופש בחירה, הן אלו שמחזקות ונותנות את הכוח להתפתח הלאה…
בהצלחה!
אני מסכימה עם כל מילה. אני רואה שהרבה אנשים סביבי נמצאים במצב הזה, כנראה שהדור שלנו קצת שונה מהדור של ההורים, שבגיל שלי כבר הייתה להם עבודה מסודרת עד לפרישה… האם זה יותר טוב? אני לא יודעת. זה נראה לי רגוע להפליא ומשעמם להחריד…