כשחשבנו על ירח דבש החלום שלנו היה רואד טריפ בארצות הברית מחוף לחוף. לא הספקנו לארגן כלום לפני החתונה, וכך הגענו לשבוע שאחרי החתונה, אחרי שכבר ירדנו מהענן שלנו, הודנו לכל האורחים, סידרנו את כל הבלגן, הפקדנו את כל הצ’קים וכל שנותר הוא לארגן ירח דבש. אלמוג בדיוק התקבל לדוקטורט בבאר שבע והתעתד להתחיל בסמסטר ב’, כך שבין החתונה לתחילת הלימודים שלו היו לנו ארבעה חודשים בערך. לשנינו לא הייתה ויזה ולא היה מושג ירוק על איך עושים טיול שכזה בפועל.

אני הייתי בסרט שלא יתנו לי ויזה כי לא הייתה לי עבודה (לכי תסבירי שעבדת בלהפיק את החתונה של עצמך בחצי השנה האחרונה…) ולא הייתי רשומה ללימודים (לכי תסבירי שלמדת לבד עיצוב גרפי מסרטוני יו-טיוב, ואת בכלל סטודנטית באוניברסיטה של החיים) ובנוסף לכל זה אני נראית משוחררת טריה שתלך לעבוד בעגלות (כשנכנסתי לריקושט בקיץ האחרון הציעו לי ערכה למתגייס. סיפור אמיתי). בכל אופן הייתי סקפטית.

הגשנו את כל המסמכים וקבענו תור לקונסוליה בירושלים (מי בכלל ידע שיש אחת כזו?) כי שם יכולנו לקבל תור לעוד שלושה ימים ולא להמתין שלושה שבועות לתור בתל אביב. הגענו לירושלים בבוקר מגובים בקלסר של מסמכים, המלצות, תעודות, תדפיסים וכל שביב מידע שעשוי לשכנע אותם שאני לא אלך לעבוד בעגלות.

כשהגענו לפקידה היא שאלה אותנו במה אנחנו עובדים. אלמוג אמר שהוא סטודנט באוניברסיטה ואני התחלתי לגמגם את עצמי לדעת. היא שאלה בעיניים רציניות מה מטרת הביקור, וברגע שאמרנו לה שאנחנו נוסעים לירח דבש פתאום פניה השתנו, אורו עיניה היא חייכה חיוך גדול ואמרה שעברנו את הראיון. למרבה שמחתי / אכזבתי היא אפילו לא העיפה מבט בקלסר, לא ביקשה אף מסמך (לא תמונות מהחתונה, לא את צילום הכתובה, לא את ההזמנה. נאדה). וואו איזו הקלה. מצאנו את עצמנו בשמונה בבוקר בירושלים עם ויזה לארה”ב, תמהים איך זה קרה כל כך מהר. מיד הלכנו לבית קפה, פתחנו את המחשב ובו במקום הזמנו כרטיסי טיסה לפני שהפקידה בשגרירות אולי תתחרט.

תוך שבועיים כבר היינו על טיסה לבוסטון. התכנון היה לנחות בחוף המזרחי בבוסטון, משם להמשיך לניו יורק, בזמן זה לקנות ואן ואיתו להמשיך דרומה ומערבה עד קליפורניה בחוף המערבי. בחרנו לחצות את היבשת דרך מדינות הדרום כדי להמנע ככל האפשר ממזג האויר החורפי, נסיעה בשלג הייתה אולי הפחד הכי גדול שלנו (ספוילר: בסוף גם את זה עשינו כמו גדולים). בשבועיים שהיו לנו עד לטיסה אספנו טיפים והמלצות על מקומות בדרך מחברים וחברים של חברים שעשו טיולים דומים, ונתנו לנו עצות יקרות מפז. הגוגל מפות שלי קיבל עוד ועוד כוכבים עליו והמסלול הגדול התחיל להתהוות. איזו התרגשות!

אז איך הייתה הנחיתה בארצות הברית? על זה אספר לכם בפוסט הבא…

Comments