פעם חשבתי שחירות זה לעשות את מה שאוהבים. לקום בבוקר בלי בוס על הראש, בלי לעמוד בפקקים בדרך למשרד. לאכול ארוחת בוקר כמו בן אדם ולעבוד לפי הלו”ז שאני קבעתי. ואז הקמתי עסק. חירות שהיא סוג של עבדות אחרי שנה וחצי...

אני כל כך מתרגשת לכתוב את הפוסט הזה, מרגש להפוך חלום שהיה בדמיון שלי למציאות, ועוד יותר מרגש לקבל על כך הכרה. לפני שבוע נבחרתי ליזמת השנה של קרן שמש בקטגוריית העסק החברתי עם המיניבוס שלי. פתאום שמתי לב שלא כתבתי הרבה...