מה את רוצה להיות כשתהי גדולה?
ובכן, זו שאלה טובה. מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה? אני יודעת שזה לא חשוב באמת לעכשיו, כי אני לא הולכת ללמוד בשנה הקרובה. ודחיתי את זה בעוד שנה כשבחרתי לעשות שנת שירות. אני הולכת לעבוד-לטייל-לחשוב ואז אולי (אולי!) להיסגר על תשובה לשאלה הרת הגורל – מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה? ומה אם התשובה לא תגיע? מה אם אני אקרע את התחת בעבודה, אעשה את הטיים אוף מיי לייף בטיול ואחזור לארץ בלי ידיעה מה בעצם אני רוצה להיות?
אז שואלים אותי, ואני עונה בטיפשות שאני לא יודעת. מה אני כבר יכולה לענות?! כששואלים אותי מה ההתלבטויות שלי אני מרגישה אפילו יותר מטופשת: ואם אני אענה שאני מתלבטת בין ללמוד קולנוע לפילוסופיה, בין עיצוב לחינוך ובין רפואה למשחק, זה יעזור במשהו?! אפילו לי זה לא עוזר. אני לא יכולה לדמיין מה אני אעשה שבוע הבא, אז לדעת איפה אני אהיה בעוד שלוש שנים? עכשיו באמת הגזמתם.
יש שיגידו שאלו צרות של עשירים – הקושי להחליט לא נובע מזה שאין דברים שמעניינים אותי, אלא מזה שיותר מדיי דברים מעניינים אותי. יופי לי. כנראה שגם לעשירים יש צרות, והן לא יותר פשוטות מהצרות של העניים. אז בנתיים, כל עוד כלום לא סגור והעתיד לא ברור כל שנותר לי לעשות זה או לחיות בחרדה קיומית אודות עתידי, או להירגע ולהנות מכך שעוד הכל מותר, עדיין לא בחרתי את דרכי ולכן כל האפשרויות פתוחות ואני יכולה לדמיין לי רגע אחד עתיד אחד ורגע אחרי עתיד אחר לגמריי…
ובקשר לבגדים – גם הם כמוני, אוסף של פריטים ממקומות שונים ועם ייעודים שונים, שייכים-לא שייכים אחד לשני.
החולצה עם דוגמת הפפיטה נקנתה בכיתה ח’, ונזנחה בשל היותה קצרה בבטן. העלתי אותה מן האוב בסדר האחרון בארון שלי, והיא נתגלתה כחולצה עם פוטנציאל ללבישה בשילוב מכנס או חצאית גבוהה.
החצאית נקנתה בשקל אחד בלבד אצל אסתר מגבעתיים (הדברים שם לא מפסיקים להפתיע אותי…) היא במקור של הוניגמן, וגזרתה קרובה לשלמות בעיני.
התיק נקנה לפני כשנה בחנות היד שנייה בפלורנטין (פלורנ2 או משהו כזה) ועלה 20 ש”ח אם איני טועה. בחנות התיק היה נראה לי מעניין והזכיר לי משהו אנגלי (אולי בגלל הצבעים), אך הקנייה הזו התבררה כלא כל כך מוצלחת, כי קשה לי מאוד לשלב את התיק מבלי לתת לו מראה צ’יפי…
צמיד הפנינים הוא בעצם שרשרת שנקנתה בפיראט האדום או משהו בפורים (ד”א למי שיש ראש פתוח ויצירתי – זה זמן מצויין למציאות מגניבות ולא יקרות שמשדרגות את הארון והמגירות!)
הנעליים נקנו בC&A בבודפשט בהנחה גדולה (זה הזוג השני שקניתי) והן עלו 40 ש”ח! (ד”א 2 – הספקתי כבר לרוץ עליהן מהאוטובוס להופעה של לאונרד כהן כי האוטובוס נתקע בפקקים ואיחרנו, וזה היה לא פשוט בכלל בלשון המעטה. הרגשתי כמו בטירונות של טיירה בנקס.)
אפשר חשבון?
חולצה – חנות פרחות בקנין ב”ש בכיתה ח’ (אתם לא באמת מצפים שאני אזכור את המחיר, נכון?)
חצאית – 1 ש”ח / בחנות יד שנייה של אסתר בגבעתיים
שרשרת – 10 ש”ח / צעצועי הפיראט האדום
נעליים – 40 ש”ח / C&A בבודפשט
תיק – 20 ש”ח / פורנ2 (פלורנטו למתקשים)
Nice blog, soon LOOK 10.
Greetings
הנעליים מעולות וגם החצאית. בדיוק הייתי השבוע שוב אצל אסתר ויצאתי עם שקית עמוסה ב-36 שקל בלבד. ובעניין מה תעשי כשתהיי גדולה – מנסיון שלי אף פעם לא באמת צריך להחליט החלטה כזאת, חשוב שפשוט תעשי כל יום את מה שאת אוהבת ועושה לך טוב.
אין לי שמץ של מושג מה אני רוצה לעשות בחיי…זה עצוב…
אהבתי את הנעליים, ואת הרפרנס לטיירה
האאוטפיט מדליק.
אולי תיהי יועצת תדמית כשתיהי גדולה?
You are already on “LOOK 10”, if you are interested, please check and do some comment.
Remember that you can ask for a change of look, even sending a photo with the look you think it’s better, but please make sure that the picture has an acceptable resolution.
YOU ARE ON:http://look10.blogspot.com/2009/10/5-shekel.html
And if you want you can post a comment on your entry:http://look10.blogspot.com/2009/10/5-shekel.html
making some indications about the look presented.
You can also ask to be removed from LOOK 10.
Pick your prize, saying NOMINATED, if you want. It’s for your blog.
Greetings
Vicen.
vicen – thank you!
עפר – כן זה מדהים איזה דברים אפשר למצוא שם ובמחירים כל כך אטרקטיביים…לפעמים אני מוצאת את עצמי מתלבטת האם לקחת פריט מסויים או לא, ואז תופסת את עצמי ואומרת זה כולה 5 ש”ח!
תודה על הטיפ. אני אנסה לזרום עם זה…
Dana (MODAna) – אני מניחה שביום מן הימים אולי נחליט. ואולי נחליט ואז נחליט משהו אחר, וזה גם יהיה בסדר…
Shani – תודה רבה. האמת שחשבתי גם על כיוון של אופנה או סטיילינג, אבל נראה לי שאני לא מספיק מוכשרת כדי לעצב ואין לי סבלנות לתפור, ובקשר לסטיילינג נראה לי שזה עובד רק על עצמי (אני לא יודעת כל כך להתאים בגדים לאנשים אחרים…)
את לא צריכה להטריד את עצמך במה את רוצה לעשות. רוב האנשים לא יודעים ואז מגלים ברגע מאוד פתאומי את הדבר שהכי מושך אותם.
האאוטפיט נורא יפה, ניראה כמו בחו”ל, היכן שלא חייבים ללבוש רק את מה שהכי טרנדי ונמצא עכשיו ב”טופ שופ”, אלא משהו קלאסי. החצאית באמת יפה.
אני עדיין מתחבטת בשאלה הזו, ואני בת 26 אחרי תואר ראשון…
פשוט צריך לזרום עם החיים, בסוף הם לוקחים אותך למקום שטבעי לך להיות בו, אל תדאגי.
זה טבעי להתלבט, מעטים האנשים שאני מכירה שיודעים מה הם רוצים להיות כשהם יהיו גדולים… ורובם כבר אחרי תואר… אני מניחה שרוב החיים אנשים לא בטוחים מה הם רוצים להיות.
ואולי זה כל הכיף? ליצר לעצמך הפתעות בחיים, כי עכשיו לעבוד 50 שנים באותו הדבר זה קצת משעמם לא?
ספי – תודה על העצה, אני באמת לא אחליט בזמן הקרוב ואני מקווה שזה יפסיק להטריד אותי…
פטיט לולו – את צודקת, באמת לא חשבתי על זה כך… תודה 🙂
אני מסכימה, רוב האנשים לא יודעים מה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים 🙂 אבל אם יש לך כישרון טבעי למשהו – אל תוותרי עליו…
מצטרפת לכל החכמות שמעליי – כל כך הרגילו אותנו לשאול את השאלה הזו, כשהיא בעצם כבר מזמן לא רלוונטית. זה נחמד לסמן מטרות, אבל העיקר הוא לדעת להנות ממה שקורה בדרך אליהן. ואם יש המון דברים שמעניינים אותך, זו באמת ברכה ותהני ממנה. תשתדלי להתעסק איכשהו בכל דבר שעושה לך את זה, ובסוף תגלי שאת כבר גדולה וזה מה שאת עושה 🙂
ובקשר לאאוטפיט – הנעליים נראות מעולה, ומצאת שימוש טוב לחולצות הבטן שלא ברור איך לבשנו אותן אי שם בעשור הקודם.. וול דאן!
שיקסע – תודה, אני אחפש את הכישרון הטבעי שלי…
שלי – אני מסכימה איתך, אני מקווה שאני באמת אוכל להתעסק עם כל מה שמעניין אותי… תודה על המחמאות!