Dilemma
הפוסט הזה נכתב מתוך אוניברסיטת בן גוריון, בעת שאני מחכה לאלמוג שיסיים את הפסיכומטרי. האוניברסיטה נראית יחסית ריקה, ואני מניחה שזה מפני שהסטודנטים בתקופת מבחנים. השהייה פה מעלה שוב את הדילמה שאני מנסה לדחות כל הזמן של מה ללמוד ואיפה.
מה ללמוד?
יש הרבה תחומים שמעניינים אותי, ומה שכרגע הכי מעניין אותי זה רפואה, כשהמטרה הסופית היא ללמוד פסיכיאטריה. לשם כך אאלץ לשפר את הבגרויות שלי (ואולי גם את הפסיכומטרי). מצד שני אני יכולה ללמוד פסיכולוגיה- שזה נושא דיי קרוב לפסיכיאטריה, ואליו אני יכולה להתקבל כבר עכשיו. עוד נושא קרוב שמעניין אותי הוא מדעי הקוגניציה / חקר המוח, שגם להם אצטרך לשפר ציונים… ובכן- מה עדיף?
איפה ללמוד?
כמעט כל מי שיצא לי לדבר איתו שיבח את האווירה הסטודנטיאלית בבן גוריון, וכמה שהלימוד הוא חברתי וחווייתי. מצד שני- באר שבע היא העיר שגדלתי בה, וכמתבגרת בה יצאתי לבלות. קצת מבאס לחשוב שהמקומות שאצא אליהם כסטודנטית הם אותם מקומות שיצאתי אליהם בכיתה י"ב. יש את תל אביב- העיר שאני הכי אוהבת בעולם, אבל היא נראית לי לא מזמינה לסטודנטים בכלל, היא עיר לגור בה כאדם חופשי, מה גם שהמחייה שם יקרה מאוד. עם זאת- בתל אביב בוודאות אוכל למצוא עבודה טובה, וגם חלק נכבד מהחברים שלי גרים בה… מממ… דילמה… ישנה גם ירושלים, שהאוניברסיטה שם לוקחת בגדול מבחינת היופי שלה והנוף, והיא נראית לי מין שילוב בין בן גוריון לבין תל אביב מבחינת אוירה. מצד שני נראה לי דיי מבאס לגור במקום שנסגר כל שבת, והיא מרוחקת מהכל. חוץ מזה שקשה לי לחשוב על חיים בעיר גדולה בלי אפשרות לרכב על אופניים ממקום למקום, ובירושלים זה נראה לי סיוט…
ובכן מה אתם אומרים? יש לי עוד זמן להחליט עד אחרי הטיול, ובכל זאת הדילמות האלה דיי מטרידות אותי כבר עכשיו אני אשמח לשמוע המלצות כדי להקל על ההחלטה.
![26-03-2006_5s[3]](http://www.5shekel.com/wp-content/uploads/2011/02/26-03-2006_5s3_thumb1.png "26-03-2006_5s[3]")
אפשר חשבון ? Check please
חולצת ג’ינס – 5 ש"ח / ויצ"ו באר שבע
Blouse – 5 NIS / WIZO Be’er Sheva
ג’קט – 0 ש"ח / ישן של אמא
Jacket – 0 NIS / was belong to my mom
נעליים / של אחותי
Shoes / my sister’s
מכנסיים – 30 ש"ח / ברנרד עודפים
Pants – 30 NIS / Bernard outlet
חגורה – 3€ / H&M בודפשט
Belt – 3€ / H&M Budapest
סיכת פפיון –€ 1.5 / מלטה
Hair bow – 1.5€ / Malta
בן גוריון. בלי למצמץ אפילו. בן גוריון תפורה עליך…. את לא מבינה איך באר שבע היא עיר שונה כשאת סטודנטית. לגמרי לא אותה חוויה.נחמד ללמוד כאן והשכר דירה נמוך וכולם יכולים להרשות לעצמם לגור מול האוניברסיטה, חיי החברה כאן הם גם הכי טובים שיש לסטודנטים. כמובן שת”א היא חלום אבל היא חלום יקר- כמו שאמרת ת”א היא לאנשים חופשיים. אם את מבלה שלוש רבעים מהיום ללמוד אז בת”א תאלצי לבלות את השאר בלעבוד רק בשביל להחזיק את עצמך שם. בב”ש בזמן שנשאר- יוצאים לפאב או לאחת ממליון המסיבות שסטודנטים מארגנים בעיר הזאת- כי יש להם זמן וגם קצת כסף. סורי על החפירה ובלהסתכן בלהישמע כמו ג.יפית- זה כדאי!
מה – אני מאלה שאומרים שמבחינת מקצוע צריך להתפשר כמה שפחות כי בתחומים שאת מתלבטת ביניהם, סיום מסלול הלימודים הוא פחות או יותר חתונה קתולית. מה שכן, אני חושב שאת צריכה לעמוד על ההבדלים בין פסיכולוגיה לפסיכיאטריה כי הנושאים לא קרובים כמו שהם נשמעים. בטח שלא מבחינת מסלול הלימודים שלהם.
איפה – אני חושב שיש לך לא מעט סטיגמות בקשר לירושלים שרצוי שתפריחי. העיר מאוד סטודנטיאלית, אנשים מתניידים בה על אופניים כל הזמן והיא בטח שלא נסגרת בשבת. עם זאת, אני ממליץ בחום על בן-גוריון. עשיתי שם תואר ראשון ואני מצפה בקוצר רוח לתואר שני. זה לא יהיה כמו י”ב כי הסטודנטים חיים שם בבועה. זה כיף לא נורמלי וגם הכיס לא כואב. נעמה כתבה טיעונים מספקים מאוד.
אוף כתבתי מלא ונמחק לי!
תזכרי שדעה זה דבר מאוד סובייקטיבי ומה שנכון לאחד לא בהרכח נכון לאחר מה גם שלסובבים אותנו יש איזשהי עמדה לגביי מה אנחנו צריכים לעשות וזה עלול לבלבל מעט אז לפעמים להתייעץ יותר מידי גם לא טוב
ובניגוד מוחלט 🙂 אני חושבת שרז צודק- פסיכולוגיה ופסכיאטריה זה לא כל כך דומה ועל אף שלפסיכולוגיה יותר קל להתקבל המציאות של היום היא שרק אחוז אחד מבוגרי התואר הראשון בבן גוריון ממשיכים לתואר שני קליני בבן גוריון ועוד איזה אחוז במקומות אחרים ככה שלא מספיק ציונים טובים ואת לא באמת יכולה להבטיח שתוכלי להמשיך לתואר שני לקלינית… לעומת רפואה שאומנם מאוד קשה להתקבל אבל אני לא מכירה הרבה שמכוונים לפסיכיאטריה וברגע שנכנסת אתה בפנים.. (תמיד אפשר שלא אבל בגדול). אני גרה בב”ש בתור סטודנטית ותכלס לא הייתי מחליפה למקום אחר בדיוק מהסיבות שציינו אבל מצד שני לא יודעת אם הייתי ששה ללמוד פה רפואה ולהישאר 7 שנים
לגבי מדעי המוח בבן גוריון- אני לומדת איתם חלק מהקורסים ויש לי שם חברים טובים אבל אני חושבת שזאת תוכנית מאוד לא מוצלחת, בעצם זה לימודים רב תחומיים עם שם מפוצץ. בסוף לא יוצאים עם כלים מספיקים באף אחד מהתחומים שלומדים, מספיק להסתכל בפורום ייעוץ תעסוקה ולראות כמה בוגרים שלהם מחפשים מה הלאה… בנוסף התואר מאוד קשה וללא סיבה מוצדקת (בעיני) לגביי ירושלים אני לא מכירה אבל שמעתי דברים הרבה יותר טובים- ןבכלל הכיוון שם הוא אחר ופחות “שכונה”..
בכל אופן מצטערת שיצא חפירה אבל מקווה שתבחרי כמה שיותר עם הלב ופחות עם הראש! אם צריך להשלים דברים מניסיון עדיף לפני ולא בדיעבד 🙂 בהצלחה!!!
יש לך פה הרבה התלבטויות וכמו שחבר הכי טוב שלי המליץ לי לפני עשר שנים, במצבים כאלה עושים תרשים זרימה! עובד עד היום. בכל מקרה, אני חושבת שאת צריכה להחליט לא להחליט כרגע. עד שתחזרי מהטיול יש מצב שדברים ישתנו ושאת תשתני או תראי את הדברים אחרת. חכי…יהיה בסדר 🙂
שלום נגה,
הכי טוב לדבר עם אנשים שלומדים את הדברים האלה במקומות האלה. כל אחד בטח יגיד שהוא מרוצה איפה שהוא וששם הכי טוב, אבל לפחות תשמעי דיווחים מהשטח.
אל תפחדי מתוכניות רב תחומיות עם שמות מפוצצים, ואל תצפי בכל מקרה לצאת עם כלים מהאוניברסיטה… אני מסיים עוד שנה הנדסת תוכנה בבן גוריון, יש פה אנשים שיצאו עם כלים כי הם בחרו להשקיע וללמוד לעומק, ויש אנשים שעדיין מפחדים עם מחשב, והולכים לצאת מכאן עם ‘התואר הכי נחמד שיש כסף כסף כסף כסף’ בלי מושג איך הם ימצאו עבודה. גם קרין גורן למדה את זה פעם, רק שהיא הבינה כמה היא שונאת את זה וחתכה ללמוד בישול…
והכי חשוב (ובשביל זה התחלטתי לכתוב לך): אל תמהרי להחליט! את לא באיחור ולא בנעליים. קחי כמה שיותר זמן לפני שאת נכנסת. זה לא התברברות, זה פשוט טיולים וכיף ודברים שאחרי זה, כשהתחת שלך יגדל כיסא מרוב חרישה, תיזכרי ותשמחי שעשית, במקום להתבאס שעכשיו את תקועה בלימודים לשנים הקרובות. דברים שלא תעשי עכשיו – אחר כך תאכלי את הלב עליהם: אולי לא בצדק, אבל הלימודים יגרמו לך לחשוב: אוף! חבל שלא מיציתי את ה’לפני’…
אז זה הסיכום שלי. את לא באיחור ולא בשום דבר.
ותבואי לבן גוריון מכל הסיבות שנעמה הזכירה, כי זה נכון – במקומות אחרים סובלים (וגם החורפים וגם הקיצים יותר גרועים – בירושלים ובתל-אביב בהתאמה).
Na’ama-Chan – זה בהחלט נשמע מפתה… תודה על ההמלצה!
Raz The Locomotive – אני מסכימה איתך בעניין הפשרות, ואני יודעת שיש הבדל מהותי בין פסיכולוגיה לפסיכיאטריה (מבחינת הלימודים) ובכל זאת הם שני צדדים של אותו תחום (במיוחד אם מדובר בפסיכולוגיה קלינית). עם זאת- שמעתי שלימודי פסיולוגיה הם כל כך תחרותיים בתואר הראשון, שאני לא יודעת אם זו החוויה שאני רוצה מהלימודים האקדמאים שלי, ואולי כן עדיף לעשות מאמץ ולשפר עוד קצת ציונים כדי להתקבל לרפואה… תודה על ההמלצות!
Amit – אני מעריכה שבכל זאת כתבת מחדש (אני בשלב הזה בד”כ מתייאשת לכתוב שוב). בקשר למדעי המוח (כמו גם קוגניציה / פסיכולוגיה-ביולוגיה ודומיהם) אני יודעת שאלו לא תחומים עם “עבודה מובהקת” ושסביר להניח שאם אבחר בהם כנראה אעסוק במחקר או בהמשך לימודים אקדמאיים. באשר ללגור בבאר שבע שבע שנים- נראה לי שזה משהו שכן אהיה מסוגלת לעשות. נראה לי שזה הגבול שלי, כי לטוס ללמוד בחו”ל שבע שנים אני לא רוצה. תודה על העצות המועילות!
Dush – אני אאמץ את ההמלצה שלך ואעשה תרשים, אני מקווה שזה יעבוד גם לי… המחשבות כרגע הן בגדר מחשבות בלבד, וההחלטה הסופית תתבצע אחרי הטיול 🙂
תודה!
גיא – אני מסכימה איתך, אני מאוד מקווה למצוא מישהו שלומד רפואה בבן גוריון, עדיין לא יצא לי לפגוש אחד (אולי הם לומדים כל כך הרבה שהם לא יוצאים מהבית?). תודה על התגובה, היא מאוד מעודדת אותי. אני החלטתי במודע שאני אתחיל ללמוד רק אחרי שאמצה את עניין החופש, ואני מנסה כמה שפחות לחשוב על עניין הזמן והגיל. אני חושבת שיש גם יתרונות בלהתחיל ללמוד בגיל מבוגר יחסית ולא מיד אחרי הצבא בכך שמגיעים ללימודים בוגרים יותר ושלמים יותר עם שק של חוויות. אני אקח בחשבון את עניין האקלים (למרות שבקבלה לרפואה נראה לי שאתפשר על מקום שיקבל אותי ועל מזג האוויר…) שבת שלום!