מאז שהתחלתי לטייל הרבה קוראים פנו אליי בשאלות וביקשו עצות לטיול מתוכנן, אז החלטתי לכתוב פוסט טיפים לקאוצ’סרפר המתחיל, טיפים שאספתי מניסיוני בטיול למי שמתכנן להשתמש בכלי המופלא הזה. בסוף הפוסט יופיעו קצת חוויות אישיות ואנשים מיוחדים שפגשנו בדרך. למי שעוד לא מכיר- couchsurfing זוהי רשת חברתית חובקת עולם. בגדול- אנשים מכל העולם פותחים פרופיל, מארחים או מתארחים בבתיהם של אנשים ברחבי העולם ללא עלות. כל הרעיון שעומד מאחורי הארגון הוא חילופי תרבויות ויצרת קשרים חוצי גבולות ברחבי העולם. האתר מאפשר לארח, להתארח, לפגוש מקומיים לדרינק או סיבוב בעיר ואף להגיע למפגשים היכן שאתם נמצאים (לשם מגיעים גם מטיילים וגם תושבי המקום).

אז איך מתחילים?

הדבר הראשון שצריך לעשות כדי להצטרף לקהילה הוא לפתוח פרופיל- חשוב מאוד שיהיה לכם פרופיל מלא. זה אומר לשבת חצי שעה ולהשקיע במה שאתם כותבים על עצמכם כדי שהאנשים שמקבלים מכם בקשה יוכלו לראות מי אתם. הסיכויים להשיג ספה ללא פרופיל מלא הם נמוכים הרבה יותר.

חיפוש ספה

כמה זמן מראש לשלוח בקשות?

את שלב החיפוש כדאי לעשות לא מוקדם מדיי (כי אנשים בדרך כלל לא יודעים מה הם יעשו בעוד חודש) ולא מאוחר מדיי (כי אנשים פחות אוהבים שנופלים עליהם בלי הכנה מוקדמת). הזמן המומלץ לטעמי הוא 3 ימים – שבוע מראש.

יש כל כך הרבה משתמשים שגרים בעיר שאני מגיע אליה, מאיפה להתחיל?

כבר בקטגוריית החיפוש ניתן לסנן את החיפוש כדי שיתאים לכם. חוץ מהמדינה והעיר, כדאי לסנן את החיפוש למספר האנשים שאתם מחפשים עבורם ספה (למשל אנשים שיכולים לארח לפחות 2 אורחים אם אתם מטיילים בזוג), אנשים שיכולים  לארח – כי מי שמציע להיפגש לדרינק לא באמת יכול לעזור לכם. כמו כן הייתי ממליצה לסנן אנשים שלא דוברי אנגלית (או שפה אחרת שאתם דוברים) כי אז יתכנו קשיי תקשורת. אחרי שמסננים את התוצאות ומקבלים את רשימת האנשים שעונים על ההגדרות שאתם מחפשים זה הזמן לשלוח בקשות.

שליחת בקשות

האנשים כותבים כל כך הרבה בפרופיל. אני באמת צריך לקרוא את כל זה?!

כן. חשוב מאוד לקרוא את הפרופיל של האדם אליו אתם שולחים בקשה. דבר ראשון בגלל שזה המינימום שאתם יכולים לעשות כדי להכיר מעט את האדם ולשלוח לו בקשה קצת יותר אישית (תוכלו לציין למשל אם יש לכם תחומי עניין משותפים או טעם זהה במוזיקה). דבר שני קריאת הפרופיל היא לטובתכם ולביטחונכם – כשאתם קוראים את הפרופיל למשל אתם יכולים לראות אם לאדם יש תגובות ואיזה. אני מתייחסת בחשדנות לאנשים שיש עליהם תגובה שלילית, שלא לדבר אנשים עם כמה תגובות שליליות. לא הייתם רוצים לסכן את עצמכם (או בעיקר עצמכן) עם איזה בחור שמתחיל עם האורחות שלו ואחר כך ישאיר תגובה שלילית כי לא זרמת איתו. או למשל אם למארח יש חתול ואתם בכלל אלרגים אז עדיף לדעת את זה מראש ולא לשלוח לו בקשה. חשוב גם לקרוא את הפרופיל כדי לדעת פחות או יותר מה המארח מצפה מהאורחים שלו ומהם חוקי הבית שלו. למשל בפרופיל יכול להיות כתוב שהמארח יוצא לעבודה בכל יום בשבע בבוקר והוא מצפה מהאורחים לצאת איתו מהבית ולחזור כשהוא חוזר מהעבודה, שזו בקשה לגיטימית. אמנם אם אתם מתכננים טיול רגוע בלי השכמות מוקדמות כנראה שזה לא יתאים לכם ולכן עדיף מראש לא לשלוח לו בקשה. המארח גם יכול לכתוב שהוא לא מספק מצעים ומגבות ולכן אם אתם מטיילים ללא שק שינה ומגבת כנראה שזה לא יתאים להתארח אצלו. חלק מהמארחים מחביאים מילת קוד בפרופיל שלהם, ומבקשים מאנשים שמתכננים לשלוח להם בקשה לכתוב את המילה הזו בבקשה או בכותרת. ככה הם יודעים בוודאות ששולח הבקשה קרא את הפרופיל ולא שלח בקשה על אוטומט, אז חשוב לשים לב גם לזה.

עכשיו תכלס, מה אני צריך לכתוב בבקשה?

ניסוח הבקשה מניסיוני צריך להיות אישי אבל ענייני. ספרו קצת על עצמכם ועל מי שמטייל איתכם, מאיפה אתם באים וקצת על הטיול שלכם. בבקשה צריכים להיות פרטים על מתי אתם מתכננים להגיע וכמה זמן להישאר. אני ממליצה בתור התחלה לבקש להישאר שני לילות (גם אם התיכנון הוא יותר). שני לילות זה זמן לא ארוך מדיי ואם הכל זורם טוב עם המארח אפשר לבקש להישאר יותר ולרוב אם למארח אין תוכניות או אורחים אחרים הוא יסכים. בנוסף זה פרק זמן לא ארוך מדיי כך שאם לא בא לכם על המארח הזה יותר אחרי שני לילות אפשר לעזוב בנימוס מבלי לפגוע בו. מומלץ לנסות “לשחד” את המארח עם הזמנה לדרינק, או בישול ארוחה ביתית.

ואם אני שולח עשרים בקשות אני באמת צריך לכתוב בקשה שונה לכל אחד?

כשאתם כותבים בקשה יש אפשרות לשמור אותה כתבנית (template) וכך להשתמש בה גם בהודעות הבאות לאנשים מאותו המקום. עם זאת אני ממליצה להשתמש בתבנית שמורה רק כשלד להודעה, ולנסות להוסיף נימה אישית לכל אחד ששולחים לו הודעה (שוב- מקריאת הפרופיל שלו). כך תיראו בעיני המארח כאורחים המתעניינים במארח ובתרבות, ולא בהוסטל חינם. הכי חשוב להיזהר כשמשתמשים בתבנית לא לעשות פדיחות ולשלוח את הודעת התבנית עם השם הלא נכון או פרטים אחרים שרשמתם בתבנית ואולי לא רלוונטים לכל אחד מהאנשים אליהם אתם שולחים בקשות.

כמה בקשות כדאי לשלוח?

כמות הבקשות תלויה במקום אליו אתם מגיעים ועד כמה הוא תיירותי וגדול. כבר כשאתם מחפשים ספה ואתם יודעים שהיעד שלכם דיי תיירותי, כדאי לקחת בחשבון שככל שהעיר מתויירת יותר הסיכוי למצוא ספה קטן, מפני שמגיעים לעיר ברגע נתון הרבה יותר אנשים שמחפשים ספה מאשר אנשים שיכולים לארח (לדוגמה באמסטרדם המארחים מקבלים בכל יום מעל 40 בקשות ספה!). מצב זה גורם לכך שרוב האנשים המחפשים בסופו של דבר ישארו בלי ספה. אפשר לנסות לשלוח בקשות בערים התיירותיות אבל לדעת שהסיכוי קטן הרבה יותר ולכן כמות הבקשות הנשלחות צריכה להיות גדולה יותר בהתאם. כאן גם משחק תפקיד ענין הפרופיל המלא והבקשה שאתם שולחים, כי אם מישהו מהעיר מקבל עשרות בקשות ביום סביר להניח שהוא יבחר לארח אדם שמעניין אותו, עם רפרנסים חיוביים, אחד שהוא יודע על פי הבקשה האישית שאדם זה קרא את הפרופיל שלו ולא איזה תבנית שהוא שולח באופן אוטומטי. במקומות פחות תיירותיים קל יותר למצוא ספות ואז מספיק לשלוח 8-15 בקשות וסביר להניח שתימצא ספה. (למשל כשהגענו לעיירה פורט וויליאם בסקוטלנד שלחנו בקשה אחת בלבד ונעננו בחיוב!) לעומת זאת במקומות גדולים ותיירותיים הביקוש גדול מההיצע ואז יתכן וידרשו עשרות בקשות ובכלל לא בטוח שתימצא הספה המיוחלת.

אוקי, ומה עושים אם זה קורה?

בערים הגדולות והתיירותיות אני ממליצה לא להתקבע על חיפוש באיזורים המרכזיים של העיר. חיפוש ספה מחוץ לעיר בכפרים או ישובים לא רחוקים לרוב יניבו תוצאות טובות יותר, כי האנשים שם לא מקבלים כל כך הרבה בקשות ספה ולרוב הם שמחים לארח את מי שמוכן להתפשר ולא להתארח בתוך העיר. לשיטה זו יתרונות וחסרונות, כשהייתרון הגדול הוא שהסיכוי להשיג ספה גבוה הרבה יותר. יתרון נוסף הוא הכרת איזור פחות תיירותי ויותר אמיתי שלא הייתם מגיעים אליו אחרת. זה בעיניי יתרון גדול מאוד והוא באמת מאפשר להכיר את החיים הפרבריים והכפריים שפחות נגלים לתיירים (כמו למשל הספה שמצאנו אצל מרטינו בכפר רוקה די פאפא מחוץ לרומא). החיסרון הוא המרחק מהעיר שיצריך שימוש בתחבורה ציבורית או טרמפים אל העיר (מה שאומר שאם אין אוטובוס לילה שנוסע לפרבר או לישוב אולי יהיה קצת יותר בעייתי לצאת בלילה לבלות בעיר אלא אם כן המארח שלכם נוסע לשם עם אוטו). חלק מהזמן של הבילוי בעיר ילך על נסיעות אל העיר ומהעיר ולכן השיטה הזו פחות מומלצת למי שרוצה לבוא לעיר למעט זמן ולהספיק את כל האטרקציות בה.

ואם עדיין לא מצאנו ספה?

אם כבר שלחתם בקשות רבות ותאריך ההגעה מתקרב אך עוד אין לכם תשובה חיובית מומלץ לחפש את הקבוצה של העיר, ולרוב ישנה תת קבוצה של בקשות SOS. שם ניתן לפרסם בקשה בדקה ה-90 בה  תספרו על עצמכם ועל הטיול שלכם ואת הבקשה. בקבוצות האלה נהוג להעלות הודעות SOS רק אם הזמן לוחץ- פחות משבוע להגעה וללא ספה. לפעמים זה עובד ותמצאו ספה, (כמו שאנחנו מצאנו בנאפולי ובוולנסיה)

מלבד הקהילה הוירטואלית של האתר, כמעט בכל עיר יש קבוצה שניתן להצטרף אליה ולראות את הפעילויות המתוכננות שלה לימים הקרובים. חלק מהפעילויות הן ספונטניות ולא מאורגנות (למשל מישהו שמציע לפגוש אנשים לבירה) וחלק הן מפגשים שבועיים קבועים ומאורגנים של הקבוצה. זה נחמד להגיע למפגשים האלה דבר ראשון כי זה מענין להכיר פנים מאחורי הפרופילים ולפגוש אנשים מכל העולם, ודבר שני במפגשים האלה קל מאוד למצוא ספה. פוגשים אנשים מקומיים ותיירים ומדברים על בירה או בר בי קיו. למי שאין איפה להתארח ההצעות כבר זורמות מעצמן (כמו שקרה לנו באמסטרדם).

אחרי מציאת הספה

אחרי שקיבלתם תשובה חיובית (יש!) ואתם הולכים לביתו של המארח כמובן מומלץ להיות חברותיים ומנומסים והכי חשוב לזכור – אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך. כל הזמן תנסו לחשוב מנקודת המבט של המארח, על מנת לא להיות לטורח בשבילו. אכלתם ארוחת ערב? תשטפו כלים. התקלחתם? תוציאו את השערות מהמקלחת. תקפידו להיות חסכנים ולכבות אורות איפה שלא צריך (אחרי הכל הוא משלם את חשבון החשמל ואתם משלמים מממ… כלום) ואם הוא גר בדירה עם ארבעה שותפים אז אל תתקעו את המקלחת היחידה למשך חצי שעה בבוקר. הוא מארח אתכם בבית שלו ועושה לכם טובה גדולה ללא כל תמורה כספית, אבל זהו לא בית מלון. אין שירות חדרים ואף אחד לא מנקה אחריכם וסביר להניח שאם תשאירו רושם רע המארח הזה במקרה הטוב לא יארח יותר ישראלים, במקרה הרע לא יארח בכלל וכך אתם גורמים נזק לקהילה שלמה. תנסו לזרום עם המארח- הוא מציע להראות לכם את העיר? הרווחתם! אבל גם אם לא אל תתבאסו. תציעו לו לצאת ביחד ולהכיר אחד את השני. לפעמים אפילו תגלו שאם לא היה המרחק יכולתם להיות החברים הכי טובים. הכי חשוב לקרוא את המצב. אם המארח עמוס בעבודה או עסוק תהיו עצמאיים- אל תכבידו עליו ותבקשו שיקח אתכם למקומות. לעומת זאת אם המארח משדר שהוא רוצה להכיר אתכם אל תשימו את התיקים בדירה ותיעלמו עד לפנות בוקר. שוב- איזון בין להיות חברותיים ללהיות מנומסים. אני ממליצה לתת מתנה סמלית למארח כאות תודה על האירוח או לפחות להזמין אותו לדרינק כשאתם יוצאים. מתנה סמלית יכולה להיות מזכרת מהארץ, בקבוק שתייה או כל דבר אחר שעולה על רוחכם. מכיוון שאנחנו התארחנו המון ולא יכולנו לסחוב מתנות איתנו פיתחנו מסורת של בישול ארוחה למארחים שלנו, וכך היינו מקדישים אחה”צ אחד בבישול (לרוב אוכל ישראלי או מזרח תיכוני שהמארחים ממש התלהבו ממנו). כשאתם עוזבים את הדירה תיפרדו יפה או תשאירו פתק, זה יותר נחמד מסתם להעלם. תשאירו את המקום במצב שהוא לפחות כמו המצב בו קיבלתם אותו. בלי זבל זרוק, כלים שטופים (אם בא לכם להיות לארג’ים אתם יכולים גם לעשות את הכלים שהם לא שלכם…)

תגובות

או רפרנסים (refrences) אלו הן תגובות שאפשר להשאיר על אנשים שונים מהקהילה. הרפרנס יכול להיות חיובי, שלילי או נייטרלי. אחרי שהתארחתם אצל מישהו רצוי להשאיר לו רפרנס. זו לא חובה אבל בעיני זה המעט שאפשר לעשות כדי להודות לבן אדם על כך שהוא אירח אותך בדירה שלו. הרפרנסים מעשירים את הפרופיל והופכים את האדם לאמין יותר בעיני הקהילה. הרפרנסים נכתבים בידי אנשים שפגשו את האדם והם לא יכולים להימחק (כלומר אם מישהו השאיר רפרנס שלילי על מישהו – בפרופיל ישאר לו רפרנס שלילי) לכן זהו כלי בטיחות משמעותי של האתר. אם לאדם הרבה רפרנסים חיוביים, משמע האדם הזה אמין כי אנשים רבים פגשו אותו ואישרו שהחוויה איתו הייתה חיובית. אדם ללא רפרנסים הוא אדם ללא חוות דעת של אנשים אחרים (עדיין) ולכן אי אפשר לדעת עליו מלבד מה שהוא מספר בפרופיל שלו. ואם נחזור רגע לנקודת ההתחלה – בשלב חיפוש הספה אנשים עם פרופיל מלא (שמספרים על עצמם) ועם רפרנסים חיוביים (שאחרים מספרים עליהם) הם אנשים אמינים לרוב, והם אלו שכנראה תעדיפו להתארח אצלם.

השארת רפרנסים

כשאתם רוצים להשאיר רפרנס על מארח כל שצריך לעשות הוא ללכת לפרופיל שלו ומעל לרפרנסים הקיימים יש כפתור שמציע להשאיר רפרנס. שם מסמנים שהתארחתם אצלו (או שפגשתם אותו במפגש וכו’) ואת מספר הימים והכי חשוב- החוויה הכללית מהביקור. לרוב החוויה תהיה חיובית. במקרים נדירים אולי היא תהיה פחות טובה ואז אלא אם כן האדם מסוכן לאנשים אחרים בקהילה אני לא בטוחה שכדאי להשאיר לו רפרנס, כי לרוב רפרנס שלילי ממישהו גורר לרפרנס שלילי נגדי מצידו ואז בפרופיל שלכם יהיה רפרנס שלילי. אלו הם מקרי קיצון נדירים ביותר, ולנו לא יצא להתקל בחוויות רעות במהלך הטיול. אחרי כן יש תיבה בה ניתן לכתוב מה שרוצים על האדם – אפשר לתאר מעט את החויות שלכם ביחד, לספר על איזה מין מארח הוא וגם להודות לו באופן אישי. במקרים רבים אחרי שמשאירים רפרנס חיובי מקבלים רפרנס חיובי בחזרה מהמארח שיספר איזה אורחים מגניבים הייתם. עם זאת אסור לשכוח שאם הייתם אורחים כפויי טובה, השארתם בלגן ובסך הכל החוויה הייתה שלילית מצד המארח- הוא יכול להשאיר עליכם רפרנס שלילי, ואז כנראה שיהיה לכם קשה יותר למצוא ספה בהמשך. אז הנה עוד סיבה למה להיות אורחים טובים.

האם אני חייב לארח אנשים כדי שיארחו אותי?

התשובה היא לא. האתר פתוח באופן חופשי לחלוטין למי שרוצה לארח / להתארח/ סתם להכיר אנשים מגניבים מכל העולם. פגשנו בטיול הרבה אנשים שמארחים מבלי להתארח כלל- זוהי דרך נפלאה לחוות סוג של טיול בזמן שלא מתאפשר לטייל בגלל לימודים, עבודה או סתם מחסור בכסף. להכיר אנשים מעניינים מכל העולם מבלי לצאת מהבית ומבלי להוציא אגורה. לאירוח יש פן מאוד כיפי והוא לחוות את העיר המוכרת לראשונה כתיירים. בנוסף בתור מארחים אתם יכולים לקחת את האורחים שלכם למקומות המגניבים באמת, המקומיים, אלו שהם לא היו מגיעים אליהם בלעדיכם.

ואם אני לא יכול לארח אבל גם לא מטייל?

מחוויות האירוח שלנו בת”א וגם עכשיו בדרום אני יכולה להגיד שזה תמיד היה מעולה. עם זאת לא לכולם יש את האפשרות לארח מבחינה לוגיסטית, וגם לא תמיד זה מתאים (למשל בתקופת מבחנים). ניתן לבחור בפרופיל את הסטטוס (מטייל/ ספה זמינה וכו’). בין האפשרויות ניתן לבחור בסטטוס “זמין לבילוי”, כלומר- זמין להיפגש אבל לא יכול לארח. אם לא מצאתם ספה והלכתם להוסטל אבל בכל זאת בא לכם לחוש קצת את העיר עם מקומיים זה הפתרון- אפשר לשלוח הודעה לאנשים מהעיר שזמינים לבילוי וכך תוכלו לראות את העיר מכיוון אחר ולקבל המלצות ממי שבאמת מכיר את העיר.

לסיכום

הכי חשוב לזכור שקאווצ’סרפינג משמעו לא מלון חינמי. כל הרעיון הוא החלפת תרבויות, הכרות עם אנשים מכל העולם וחוויית צורות חיים שונות. בגדול החוויה כולה מאוד מרחיבת אופקים ואם עושים אותה בחוכמה היא תתרום הרבה לא בגלל שהיא תחסוך לכם כסף, אלא בגלל שהיא תפתח לכם את הראש ותהפוך אתכם לאנשים טובים יותר וסבלניים יותר. אני מקווה שהחוויה של מי מכם שיבחר לטייל כך תהיה מעניינת ומדהימה לפחות כמו ששלנו הייתה.

ועכשיו קצת תמונות וסיפורים מחוויות ה-CS שלנו:

ספה באמסטרדם – אורסטה (איטלקי) ואולה (פולניה), הציעו לנו את הספה במפגש CS אחרי זמן רב של ניסיונות מציאת ספה כושלים.

 

ספה בוואסאנר (הולנד)-  סטפני המתוקה אירחה אותנו בבית שלה. היא לקחה אותנו לליידן והאג, הערים הסמוכות לטייל עם הרכב שלה וטיילנו ביחד בעיר. בהמשך פגשנו אותה כשטיילה בבוסניה-הרצוגובינה, והיא גם באה לבקר אותנו בארץ.

 

ספה בנאנט (צרפת) אצל קרולין, שארחה אותנו בבית שלה בכפר ליד העיר והכינה לנו קרפים מלוחים אלוהיים.

ספה בליון (צרפת)- מנו, סטודנט צרפתי שהכרנו כשגלש על הספה שלנו בת”א חצי שנה לפני כן. כבר בת”א היה נפלא. הפעם אנחנו גלשנו אצלו, והיה כיף לפגוש אותו בשנית.

 

ספה בניס (צרפת)-  לואי, נצר לשושלת רוזנים צרפתית שאירח אותנו בדירת הרווקים שלו ושל קרפול החתול ורקח לנו קוקטיילים.

ספה בטורינו (איטליה) #1– פרנצ’סקו שאירח אותנו בדירת החדר הקטנטנה שלו. אפילו לא היה מקום לבשל אז הבאנו פיצות במקום ארוחה. גם ככה האיטלקים מבשלים הרבה יותר טוב ממני…

ספה בטורינו (איטליה) #2- דריו אירח אותנו עם אלנה חברתו ושאר השותפים בדירה המהממת שלו ברחוב הראשי של העיר, וגרם לנו להתאהב סופית בטורינו (וגם לימד אותנו איך לדעת אם גלידה היא באמת טובה)

 

ספה בג’נובה (איטליה)- גבינו (שוויצרי) אירח אותנו, ועוד גדוד של 20 אנשים הצטרפו לארוחת פסטה ולימונצ’לו ביתי.

 

ספה בכפר רוקה די-פאפא (ליד רומא, איטליה)- מרטינו, צלם בעל פרופיל דיי ריק וללא רפרנסים שאירח אותנו בבית כפרי קסום ולקח אותנו לגיחות לרומא ולפיקניק משפחתי על פי המסורת האיטלקית. זה היה ההימור הכי טוב שיכל להיות.

ספה בנאפולי (איטליה)- פסקוואלה ענה לבקשת ה-SOS שפרסמנו בקבוצה, אירח אותנו בצורה קצת מוזרה במשרד שלו שצמוד לבית, והכין לנו ספגטי נפוליטנה.

 

ליסה, אנגליה שהתארחה יחד איתנו אצל פסקוואלה. אנרכיסטית שמטיילת בטרמפים מברלין לאיראן בתקציב של 1-3 יורו ליום.

ספה בלצ’ה (איטליה)- דומיניקה ואדם (זוג פולנים שלומדים שנה אחת באיטליה) עם הכלבה קארי והשותפים שלהם ג’ורג’ינה ומימו (איטלקים מקסימים שבקושי מבינים אנגלית) אירחו אותנו והראו לנו איפה קונים יין מעולה בגלון של 3 ליטר ישר מהחבית. כמובן ששתינו הכל בארוחה אחת.

וינצ’נזו ענה לבקשת הספה שלנו אך כבר הייתה לנו אחת אצל דומיניקה ואדם ולכן הזמנו אותו לארוחת ערב שבישלנו ויצאנו לסיבוב בעיר יחד עם אנסטסיה חברתו הרוסייה.

בוונציה כשלא מצאנו ספה חיפשנו מישהו מקומי להיפגש איתו וכך פגשנו את לורנצו שעשה לנו סיור רגלי לילי בעיר והמליץ לנו לטעום קוקטייל ספריט.

 

ספה בפילטרס (שוויץ)- בנו אירח אותנו בדירת החלומות שלו עם הנוף הפונה לאלפים. הוא לקח אותנו לטייל בליכטינשטיין, לקפוץ על טרמפולינה ענקית בהרים ואף השאיר לנו את הדירה ליומיים לבד כי היה חייב לנסוע.

ספה בלוצרן (שוויץ)- מייני הדוור שהסכים לארח אותנו בהתראה של יום אחד. כמעט חשבנו שהוא הבריז לנו כי הוא לא מסתובב עם פלאפון והוא לא היה בבית כשהגענו, עד שלבסוף הוא הופיע ואירח אותנו בדירתו בעיר ואף לקח אותנו בחיפושית האספנים שלו לחוות הוריו בכפר ליד.

ספה בברן (שוויץ)- מטיאס וקטרינה, זוג גרמנים שגרים בשוויץ אירחו אותנו בדירה המהממת שלהם ואף הציעו לנו להצטרף לטיול של יומיים עוד לפני שנפגשנו. תכננו להיפגש בהמשך הטיול בסקנדינביה כשהם יתחילו את הטיול סובב העולם שלהם, מה שלצערנו לא יצא לפועל בסופו של דבר…

ספה בבאזל (שוויץ)- אוליביה אירחה אותנו בדירת הסטודנטים שלה בעליית הגג, אותה חלקנו עם חתולה מחרחרת.

ספה בזאגרב (קרואטיה)- הרוויה הדיג’יי אירח אותנו בהתראה מהיום-להיום, לקח אותנו למקומות אדירים, הראה לנו אומנות רחוב והוכיח לנו שזגרב היא אחת הערים הכי מגניבות במזרח אירופה. לא רק זה, הוא גם סידר לנו ספות לישון בהן בכל עיר אחרת בה ביקרנו בקרואטיה.

ספה במדריד (ספרד)- חיימה, שהיה טרי בעסקי הקאוצ’סרפינג אירח אותנו בדירתו במדריד אליה עבר זמן מועט לפני משוויץ. הוא דובר 4 שפות כשפת אם והכיר לנו את ”100 מונטדיטוס”, מקום נפלא למטיילים דלי תקציב כמונו.

ספה בשפילד (אנגליה)- ליאם אירח אותנו בבית הריק שהוריו השאירו לו ולאחותו לשלושה חודשים, התארחנו במסיבת יום ההולדת של האחות עם מדורה וג’ם סשן וגם שיחקנו בינגו לראשונה. אם הוא לא היה צריך לצאת לטיול טרמפים באירלנד אין לי ספק שהיינו מבלים אצלו עוד קצת.

ספה באדינברו (סקוטלנד) #1- קאשה ודארק, זוג פולנים שאירחו אותנו בדירתם, סיירו איתנו בעיר ואף הלכו איתנו למפגש קאוצ’סרפינג בו פגשנו קאוצ’סרפר איטלקי שראינו בעבר במפגש CS באמסטרדם (!)

ספה באדינברו (סקוטלנד) #2- דארל, סטודנט אמריקאי לאמנות ארח אותנו בדירת הסטודנטים המגניבה שלו ונתן לנו חדר שלם של השותפה שנסעה לחופשת הסמסטר. הוא גם לקח אותנו לסיבוב בארים ולבר עם ההאגיס הטוב ביותר בעיר.

ספה בפורט וויליאם (סקוטלנד)- מארק הוא הקאוצ’סרפר היחיד ששלחנו לו בקשה בפורט וויליאם (מתוך שניים שהייתה להם ספה זמינה) והוא הסכים לארח אותנו. הקמנו להקה ברוק בנד יחד עם השותף שלו פול שבאופן דיי הזוי הצלחתו בנגינה הייתה ביחס ישיר לכמות הוויסקי שהוא שתה.

ספה בגלזגו (סקוטלנד)- בגלזגו באופן דיי מפתיע הסכימו לארח אותנו שתי קומונות שונות. אלו שיבון (מדריכת הולה-הופ ורקדנית) וסקוט (עובד בבר) מהקומונה השנייה. הם בדיוק היו חולים כי הם חזרו מפסטיבל על אי בצפון סקוטלנד והם נכנסו לים הצפוני באמצע הלילה. הם גם המליצו לנו על ערב קיילי- הריקוד המסורתי הסקוטי. היה להיט.

בעיר מוסטאר בבוסניה-הרצוגובינה לא מצאנו ספה, אז ישנו באכסנייה באיזור המוסלמי (המתוייר יותר בעיר). נפגשנו עם גורן ומריה שהסכימו לשבת איתנו לקפה. הופתענו לגלות שהם בתור תושבי הצד הקרואטי לא יכולים לעבור לצד השני של העיר (אלא אם מתחשק להם להסתבך בצרות). בשום מדריך טיולים לא קוראים על החוק הלא כתוב שלא מאפשר לתושבים משני הצדדים לעבור לצד השני. מה שכן- כשנפגשנו בצד הקרואטי גילינו שבניגוד מוחלט לעיר ההרוסה המלאה בפגעי מלחמה הניכרים על הבניינים (למרות הזמן הרב שעבר מאז), בצד הקרואטי אנשים חיים בבתים חדשים אורח חיים מודרני הרבה יותר. אני יכולה להבין למה הצד המוסלמי לא משפץ ומוחק את ההיסטוריה הכואבת- הם עושים יופי של כסף מתיירים שבאים לראות את שאריות המלחמה.

ספה בבלגראד (סרביה): ניקולא, שהמוטו שלו בקאוצקסרפינג הוא לא להשאיר יהודי בעיר ללא ספה. הוא לא סוג של אוונגליסט, הוא פשוט טייל עם ישראלי אחד בברזיל ומאז זה המוטו שלו. בנוסף אלינו הוא אירח עוד ארבעה פולנים שהיו בדרכם להפלגה מקרואטיה. הוא התעקש שנישן במיטה שלו, ולנו לא נותר אלא להסכים.

ספה בפטרושן (רומניה): נלסון, בחור בגילנו הסכים לארח אותנו בעיר הולדתו של סבי. משפחתו בדיוק סיימה לבנות בית מלון והייתה בשלבים אחרונים של סידורים במלון לקראת הרצה (ולכן העתיקו את מגוריהם לשם לתקופה הקרובה). נלסון התנצל על כך שהוא לא מארח אותנו בביתו אלא בחדר במלון(!) המשפחה שלו והוא הראו לנו את העיר וסיפרו לנו על הקהילה היהודית ואפילו הפגישו אותנו עם מקומית מבוגרת שהייתה עובדת אצל יהודים בעיר לפני שנים רבות.

ספה בסלאסו דה סוס (רומניה): מיחאי הוא בחור מיוחד שהחליט שהוא הופך את הבית שלו בכפר לאכסנייה בחינם לקאוצ’סרפרים. במין אסם שהוסב למגורים ושם הוא גר, יש חדר מרכזי עם מיטות וספות, בחוץ מדורה עליה ניתן לבשל, שירותים אקולוגים בחצר ודלי עם מי באר מהבאר של השכנה. המקום תמיד מלא מטיילים מתחלפים מכל העולם. אם כל זה לא מספיק יש לו בקתה במעלה ההרים, מרחק טיפוס של שעתיים, אין שם אף אחד והיא פתוחה תמיד לקאוצ’סרפרים.

 

ספה באוז’יצה (סרביה): וסנה, שגרירת CS בעיר אוז’יצה ארגנה מסיבת קאווצ’סרפרים לפני פסטיבל גוצ’ה והזמינה את כל מי שמגיע לפסטיבל לבוא למסיבה, ולישון בחצר שלה באוהלים. וראו זה פלא- עולם קטן: במסיבה פגשנו את פרנצ’סקו שאירח אותנו באיטליה (ואנחנו לא היינו האורחים היחידים שהוא הכיר! בחור נוסף שהוא ארח בעבר מקירגיזסטן היה נוכח במסיבה).

את קים פגשנו במסיבה של וסנה, ובילינו את כל פסטיבל גוצ’ה ביחד. היא האמריקאית הכי משוגעת שתכירו אי פעם, היא עזבה את אמריקה לפני שלוש שנים ולא מוכנה לחזור לשם כי היא שונאת אותה. מאז היא עוברת ממדינה למדינה, גרה כל פעם במקום אחר. באותה תקופה היא גרה בבלגראד, היום לדעתי היא בירדן או בבית ג’אלה.

ספה בברלין #1- ננה הסכימה לארח אותנו בברלין בדירה שהיא סיבלטה לחודשיים של החופשה. היא למדה בברלין שנה, וכיום היא גרה ביפן ומלמדת שם אנגלית, אך הגיעה לעיר לחודשי הקיץ והראתה לנו מקומות אדירים והרבה חנויות יד שנייה.

 

ספה בברלין #2– אלינה המקסימה קיבלה את בקשת הספה המאוחרת ומהרגע הראשון הבנו שהיא ה-אדם להכיר בברלין. הבחורה הזו לא נחה לרגע. אין מסיבה שהיא לא פוקדת והיא יודעת על כל מה שטוב בעיר. חוץ מזה היא גם ממש חמודה. היא ארחה אותנו כמה ימים וכשהחלטנו להישאר בעיר יותר מהצפוי היא סידרה לנו דירה לסבלט. היא הגיעה לארץ לפני כמה חודשים עם אחותה והתארחה אצלנו כמובן, אפילו חגגנו איתה כריסטמס וארגנו עץ אשוח. אלינה היא לא סתם קאוצ’סרפרית, היא חברה לחיים ובהזדמנות הראשונה שתהיה אני אשוב לבקר אותה בברלין…

Comments