כילדה חג פורים היה החג האהוב עליי. ללבוש תחפושות ובגדים משוגעים תמיד אהבתי, וברוב ימות השנה דיכאתי אהבה זו עד לחג פורים. כבוגרת פיתחתי את הטעם האישי שלי, ולמדתי לצאת מכבלי הנורמה והאופנה וכיום אני מרגישה הרבה יותר חופשיה ללבוש בגדים שאולי יחשבו ל”תחפושות” גם בימים רגילים. האהבה שלי לחג פורים ולתחפושות היום מתבטאת בהשראה למה שאני לובשת כל השנה. גם בלי כתרים ופאות אפשר להתחפש קצת ביום יום. יום אחד אני לובשת חליפת חצאית קסומה, יום אחר אני מתקשטת עם פרחים בשיער כמו פרידה קאלו, שמלה בובתית או אוברול אייטיזי. מי אמר שלא כל יום פורים?  פורים הפך לחג בו אני יכולה באמת להגזים וללבוש שמלות שקניתי ושאפילו לי לא היה אומץ ללבוש ליום יום (כמו שמלה של רוזנת בשנה שעברה או של אישה מהאיימיש לפני שנתיים).

הפוסט היום הוא פוסט מיוחד, כי הוא חלק ממסיבת תחפושות וירטואלית להעלאת המודעות לחיות בסכנת הכחדה. כל בלוגרית התחפשה לחיה בסכנת הכחדה או התלבשה בהשראת החיה הזו. הבחירה בטווס הייתה קלה, איזו פאשיוניסטה לא הייתה רוצה להתהדר בנוצות יפות שכאלה?  מה שאני לובשת היום נע על הגבול הדק שבין תחפושת לבגד לביש (מבחינתי הוא לגמרי לביש!) בהשראה מהחיה הכי צבעונית בטבע- הטווס. סקלת הירוק-כחול-סגול-זהב היא קסומה בעיניי, במיוחד כשמוסיפים לה ניצנוצים וגלאם. את השמלה שהיא ספק גלביה ספק משהו שלבשו בוודסטוק קניתי בחנות הוינטג’ BLITZ בלונדון. הוספתי לה שרשרת עם נוצות טווס עשויות חרוזים שקיבלתי במתנה ליומולדת (תודה איתי וניצן!). השרשרת מהחנות Tattoo בפדובה, שמוכרת תכשיטים ממש מיוחדים. הסריג העליון נקנה גם הוא בפדובה בחנות היד שנייה האהובה עליי Mercatino, והוא ממש מנצנץ למרות שלצערי לא רואים בתמונות…

שני פרטי טריוויה מעניינים על הטווס:

1. הטווס הוא דוגמה קלאסית של עיקרון ההכבדה- זהו עיקרון שלפיו בעלי חיים מפתחים תכונה שמכבידה עליהם למרות שהיא מקשה עליהם לשרוד (כמו זנב גדול וכבד) כדי להוכיח לסביבה (ובעיקר לנקבות שבה) שאפילו עם התכונה המכבידה הם שורדים ולכן הם משובחים יותר וחזקים יותר משאר הפרטים ללא התכונה המכבידה, וכך מעלים את האטרקטיביות ואת סיכויי ההזדווגות שלהם. גם בבני אדם אפשר לראות עיקרון זה- זה בדיוק הרעיון שעומד מאחורי סמלי סטטוס: בקניית מותגים או צריכת מוצרי סטטוס כמו מכוניות יוקרה ומלונות פאר אנשים מוציאים יותר כסף ממה שהם צריכים כדי לשרוד וכך מראים לחברה שאפילו עם בזבזנות מופרזת הם עדיין שורדים ולכן הם עשירים יותר (מה שמעלה את סיכויים למצוא בני זוג / להיות אהודים בחברה).

2. בניגוד לטווס הכחול (ההודי) שאנו מכירים, הטווס הירוק הוא זן שחי ביערות של דרום מזרח אסיה, הוא לא מבויית והצבעים שלו שונים ומרהיבים. הוא נמצא בסכנת הכחדה בשל ציד ואיבוד בתי גידול, וכיום קיימים רק כ-5,000 עד 10,000 טווסים ירוקים בטבע!

את הפוסט צילם ביבי, שהוא השותף האיטלקי של קארו. קארו גרה בדירת סטודנטים מטורפת, עם עוד ארבעה בנים. כל הדירה מלאה בצילומים מדהימים של ביבי, שמתחלפים כל הזמן. כשרציתי לצלם את הפוסט המיוחד לפורים ידעתי שהוא יהיה האדם הנכון לבקש ממנו, וכל כך שמחתי שהוא הסכים! צילמנו על הגג של הדירה, איפה שמסתובבים הטווסים כמובן. אני בטוחה שיום אחד עוד תשמעו על ביבי ועל הצילומים שלו, לצערי עוד אין לו אתר או גלריה באינטרנט ולכן אין לכם אלא להאמין לי! Alberto Canevali , תזכרו את השם.

רוצים לראות את החיות האחרות במסיבה?

יאנה מהבלוג lace and chiffon

לילך מהבלוג קצוות פרומים

פורים שמח!

Comments