בשבוע שעבר נסעתי עד ספרד לבקר את אלמוג. לצערי את כל השבוע העברתי בעיקר בלהיות חולה במיטה, וכך קרה שהייתי צריכה לשעשע את עצמי ימים שלמים בבית. אני לא רגילה להיות כל כך הרבה זמן בבית בלי לעשות כלום, ומזג האויר הגשום לא ממש איפשר לי לצאת להתרעננות בחוץ וכך יצא שביליתי שעות על ציר המיטה-ספה-שולחן אוכל, עם המחשב או עם ספר. אני לא יכולה להגיד שהשתעממתי, העברתי את הזמן בלראות כמעט את כל הסרטים שהתמודדו על האוסקר, להשלים את העונה החדשה של girls ולקרוא המון (בעיקר בלוגים אבל לא רק). עשיתי רשימה קצרה של הדברים שהכי נהנתי להעביר איתם את הזמן:

1) אלכסון – כבר כמה חודשים שאני מנויה למגזין האינטרנטי הזה, והוא מפיל לי את הלסת בכל פעם מחדש. מאמרים וכתבות בעברית (מתורגמים ומקוריים) שנוגעים בכל כך הרבה תחומים מעניינים, בניהם מדע, פילוסופיה, פסיכולוגיה, בלשנות, היסטוריה ואומנות. הסלוגן “מחשבות מתחילות כאן” הוא לא סתם כותרת חלולה, ואני מוצאת את עצמי לא אחת חושבת על דברים שקראתי הרבה אחרי שסיימתי לקרוא אותם.

2) Velvet Underground – מידת העניין שלי בחדשות ופוליטיקה משתנה תמידית בין תקופות של בורות מוחלטת מבחירה לתקופות של עניין רב בנעשה בארץ ובעולם. בחודשים האחרונים באיטליה התנתקתי לחלוטין וצרכתי חדשות בעיקר דרך הפייסבוק (בחיי שהפיד סיפק לי תמונה דיי ברורה של מה שקורה). לאחרונה גיליתי את הבלוג  Velvet Underground של דבורית שרגל, ונטשתי את דרכי ההתעדכנות המפוקפקות שלי. הבלוג מתעדכן כמעט כל יום, ומציג את המציאות הסובייקטיבית של כלי התקשורת, דרך אילו פריזמות הידיעות החדשותיות עוברות, החל מהתוכן ועד לעיצוב, וכמה דגש מושם בכל אחד מהם על ידיעות שונות. במילים אחרות- מי רוצה שנדע מה ומתוך איזה אינטרס. הבעיה היא שבדומה לספרי ההיסטוריה,  העיתונים וכלי התקשורת מוכרים לקוראיהם סיפורים כאמת מוחלטת בעוד שהם מציגים מציאות סובייקטיבית בלבד. בתור תלמידת תקשורת לשעבר אני חושבת שזה מרתק, ולומדת לקחת את כל מה שמוצג לנו בכלי התקשורת בערבון מוגבל.

3) הסולידית – פרישה לגימלאות בגיל שלושים ללא צורך לעבוד עוד יום אחד בחיים נשמע כמו פנטזיה. מסתבר שיש משוגעים לדבר שעושים את זה, ומשוגעת אחת אמיצה שאפילו כתבה על זה בלוג. בבלוג היא כותבת על נושאים פיננסים החל מהתאוריה ועד לפרקטיקה ומפשטת מושגים שבחיים לא הכרתי. אחרי שקראתי את הבלוג פתאום לבנות תיק השקעות לא נראה כמו לבנות כור גרעיני, מושגים מעורפלים כמו “אינפלציה”, “אג”ח” ו”מדד” מקבלים צורה (מלבד המושג “ריבית נומינלית”, שעדיין נשאר תעלומה בעיני). אז חוץ מקנאה שהיא לא נתונה לחסדיהם של בוסים ומבזבזת את מיטב שנותיה ומיטב השעות הטובות ביום על ישיבה במשרד משמים, היא גם נותנת השראה לאיך אפשר לחיות חיים פשוטים, לחסוך כסף ומה לעשות בכל הזמן הפנוי אחרי שיוצאים לעצמאות כלכלית (פוסט התחביבים הוא אחד הפוסטים האהובים עליי).

4) אומנות האהבה / אריך פרום – את הספר הזה קיבלתי במתנה מחברה טובה לכבוד האירוסין (תודה נופי!), ורק לאחרונה כשהסתיימו המבחנים התפנתי לקרוא אותו. אין פה סיפור עלילה או משהו בסגנון, זהו ספר פילוסופי שחוקר מהי אהבה ומיהם האנשים שבאמת מצליחים לאהוב. הספר גרם לי לחשוב הרבה, במיוחד בחלק הראשון התאורטי.

5) The grand Budapest hotel – אם כבר מדברים על אהבה, אני מאוהבת בווס אנדרסון סבבה? כל סרט שהוא עושה הוא פשוט תענוג צרוף של סיפור שובה לבבות בעולם פנטסטי. בכל סרט שלו הוא מצליח להעביר את המציאות כפי שהוא רואה אותה דרך פילטרים ורודים ועולם חלומי. עבודת הארט וההלבשה בסרט הזה פשוט קסומים, הדמויות חביבות להפליא ומצחיקות בדיוק במידה. סרטים שכאלה הם בדיוק מסוג הסרטים שהויזואליות שלהם נותנת לי השראה, עד כדי כך שלפעמים אני פתאום מגלה שאני לבושה כמו דמות שלו מסרט שמעולם לא יצא, כמו בפוסט הזה למשל.

 את השמלה המתוקה מצאתי ב-Mercatino בפדובה במחלקת הילדים. קדימה תצחקו, אבל שם אני מוצאת את הפריטים הכי שווים. כפי שהרקע מסגיר, לבשתי אותה ליום טיול בעמק התפוחים Val di Non, עליו סיפרתי בפוסט הקודם. המגפיים שאני נועלת הם נעלי החורף שלי פה, הן לא הכי אלגנטיות ואפילו דיי מסורבלות, אבל הן פשרה בין נעליים מחממות ונעליים טבעוניות. הן נוחות ושומרות על כפות הרגליים שלי חמות בטמפרטורה שקרובה לאפס עם זוג גרביים דקות אחד בלבד. קניתי אותן בשוק שבת בכיכר Prato della Vale בפדובה. התיק הסופר פונקציונלי החום נקנה בסניף המקומי של Stradivarius, רשת ספרדית נחמדה שגיליתי בעיר. 

תעשו טובה ואם עוד לא עשיתם את זה תלחצו פליי על השיר. אלבום הבלוגראס של דולי פארטון הוא מה שאני שומעת לאחרונה הרבה, הוא כיפי במידה ועצוב במידה ומזכיר לי סרט סינמטקי שראיתי פעם ומאוד אהבתי (The Broken Circle Breakdown, יש עוד אדם בעולם שראה אותו חוץ ממני ומבועז שהמליץ לי עליו?)

נשיקות אחרונות מאיטליה (מחר אני כבר על המטוס)

Comments