בפוסט הקודם (לפני ימבה זמן) כתבתי על הרהורים ומחשבות שעברו עליי בתקופה האחרונה. כתבתי אותו מדם ליבי בעיצומו של ירח דבש בארצות הברית. לפני יומיים חזרתי לארץ אחרי שלושה חודשי טיול, ועדיין קשה לי לעכל את החוויה הזו. בשלושת החודשים האלה אלמוג ואני העמדנו פני ניו יורקרים לשבועיים וחצי והתחתנו שם בפעם השניה (עכשיו זה רשמי!), קנינו ואן שהפך לבית שלנו ואיתו נסענו עשרת אלפים מייל לאורכה ולרוחבה של היבשת, מחוף לחוף. עברנו שבע עשרה מדינות, בהן ראינו נופים משתנים, תרבויות מרתקות והכי חשוב- פגשנו אנשים נפלאים בדרך. אין לי מילים לתאר את כל החוויות המדהימות שעברנו, אבל אנסה לכתוב פוסטים בבלוג ולתת טעימות ממקומות שהדרך גילגלה אותנו אליהם, אם זה יעניין אתכם ואם אצליח להשתלט על כמות התמונות העצומה שצילמתי (עשרת אלפים תמונות, הפעם באמת הגזמתי).

הטיול הזה היה גם מסע אישי שלי פנימה, הכתיבה של הפוסט הקודם והתגובות שלכם אליו (גם דרך הבלוג והפייסבוק וגם בהודעות פרטיות) נתנו לי הרבה נקודות למחשבה. הנסיעות הארוכות (אלוהים יודע כמה טקסס היא מדינה ענקית) היו הזדמנות מצויינת להתכנס לתוך עצמי ולחשוב מי אני ולאן אני רוצה ללכת. להיזכר מה גורם לי אושר וסיפוק. לחדד את המטרות שלי לתקופה הקרובה. לחלום. אני עדיין לא יכולה לשתף אתכם במה שמתבשל, אבל אני שמחה להגיד שדברים מתחילים לקרות בכמה מישורים, בין היתר פה בבלוג.

אחד השינויים הוא עיצוב חדש לבלוג עליו אני עובדת בימים אלה. זוהי הזדמנות עבורי לעשות קצת ארגון מחדש ולכן אשמח לקבל פידבקים מכם על הבלוג עצמו, על הסרגלים ועל התכנים בו. איזה פוסטים אתם אוהבים לקרוא או מה חסר לכם פה בבלוג. כל תגובה שלכם (בפוסט או בהודעה) תעזור לי לשפר את הבלוג, ולהשתפר בתור בלוגרית. 

Comments