Boston
הנחיתה בבוסטון הייתה רכה מאוד, שכן ג’יימס בן הזוג של אחותי הוא מבוסטון והמשפחה שלו הזמינה אותנו להתארח אצלם. הם היו פשוט מקסימים וארחו אותנו כמו מלכים. במשך שבוע אצלם סידרנו את הג’ט לג, יצאנו לטיולים קצרים בעיר ובילינו עם המארחים שלנו ועם אלביס הכלב בבית המפנק. כבר אז הבנו שבלי אוטו קשה מאוד עד בלתי אפשרי להתנייד בארה”ב. למזלנו המארחים שלנו דאגו להקפיץ אותנו ולאסוף אותנו מתחנות הרכבת, וכך יכולנו לחקור את העיר במהלך היום ולחזור לקראת הערב. מה הכי ריגש אותי בבוסטון? ללא ספק הסנאים. עשיתי בוק מדוקדק לכמה עשרות מהם, הם לא הבינו מי היצור המשוגע שרודף אחריהם עם מצלמה. גם המקומיים נראו דיי מבולבלים.
אז מה אפשר לעשות בבוסטון?
Freedom Trail – זהו מסלול היוצא מהפארק Boston Common ועובר ברחובות ההיסטוריים של העיר ובכל מיני מוקדי עניין. אפשר לקחת מפה עם הסברים על המקומות השונים ב-Tourist Information ולעשות את הסיור לבד (פשוט הולכים לאורך הפס האדום שמסומן על המדרכה) או להצטרף לסיור מודרך. אנחנו התחלנו את המסלול לבד אבל נתקענו בדרך במוזיאון Old State House, שמספר את הסיפור של ההתיישבות הבריטית באמריקה מימי שלוש עשרה המושבות ועד לפרוץ מלחמת העצמאות האמריקאית. מבלי לשים לב הזמן עף וכבר נהיה מאוחר ולכן לא המשכנו במסלול.
Faneuil Hall Marketplace– מבנה עתיק בן 270 שנה שהיה בעבר שוק ומקום לכינוסים פוליטיים. כיום במבנה ההיסטורי יש מרכז מסחרי עם שוק אוכל שוקק (Quincy Market Colonnade), חנויות בוטיק והופעות רחוב. אני נתקעתי שעות בגן העדן לגיקים Newbury Comics.
קיימבריג’ – עיירה צמודה לבוסטון (מעבר לנהר הצ’ארלס), מפורסמת בזכות אוניברסיטאות העילית הארוורד ו-MIT. אם אתם מחפשים שידוך טוב כדאי לכם לבלות קצת בסביבה. הרבה מפורסמים וחכמים למדו פה, וכיום הילדים שלהם לומדים פה. אם יש לכם 60,000$ מיותרים לשנת לימודים תוכלו גם אתם להגיש מועמדות, אם לא – תאלצו להסתפק בקפה בקפיטריה, בילוי על הדשא בין בנייני המעונות בגינת הקמפוס Harvard yard וליטוף רגלו של הפסל של ג’ון הארוורד, אומרים שזה מביא מזל. ברחבי העיירה פזורים מוזיאונים (אנחנו היינו במוזיאון ה-Fogg), בתי קפה ואפילו חנויות יד שנייה. Garment District היא אחת החנויות המוצלחות, היא מתפרסת על שתי קומות עם אגף וינטג’ מכובד ופינת מציאון בה כל הבגדים נמכרים לפי משקל. ממולה יש בית קפה מקסים בשם Tatte Bakery. עוד חנויות אפשר למצוא על שדרת מסצ’וסטס- סניף של Goodwill וחנות חמודה בשם Boomerangs (מבצעים של בגדים בדולר לפי צבעים. שווה!). אם אתם רעבים תוכלו לתפוס משהו לאכול ממש ליד ב- Clover Food Lab, זוהי רשת מקומית של מסעדות ומשאיות מזון (פוד טראקס) עם מזון מהיר בריא וסופר-טעים.
איזור Seaport District – זהו האיזור שממזרח לתעלת Fort Point, הוא פחות מיושב ויותר אורבני. מלבד כל מיני בנייני משרדים ומרכזי כנסים, באיזור זה שוכן המוסד לאומנות עכשוית ICA. אפשר ללכת לאורך המזח בנמל או לאורך גדת הנהר, איפה שהתקיימה מסיבת התה של בוסטון. כשרעבים אפשר לאכול פיצה מעולה במסעדה Pastoral או לנשנש משהו על יד הבירה במבשלה המקומית Harpoon Brewery.
North End זו השכונה האיטלקית. היא מדליקה וטעימה והרחובות בה קטנים ויפים. אם יתמזל מזלכם תזכו לראות את בן אפלק מצלם בה סרט גנגסטרים תקופתי (ככה זה נראה). אני דיי בטוחה שראיתי אותו וכמו מפגרת אפילו ניסיתי לצלם מבלי שהוא ירגיש, אבל הפלאפון שלי החליט שהוא לא מתפקס וזה מה שיצא.
באופן כללי אחד הדברים שהכי אהבתי בבוסטון זה הנופים היפים, העצים בשלכת והפארקים רחבי הידיים. בוסטון הייתה ללא ספק עיר כיפית והייתה נקודת התחלה מעולה למסע שלנו. אחרי שבוע התגלגלנו אל היעד הבא שלנו – ניו יורק, אבל על זה בפרק הבא…
ולסיום התמונה האהובה עליי, אני קוראת לה “ללא כותרת”.
יאייי עוד סדרת רואד טריפ מתחילה!
אני מתרגשת 🙂
אלו הפוסטים האהובים עליי ביותר שתמיד נותנים לי השראה חו”לית.
איזה כיף לראות תגובה כזאת על הבוקר.
3>